הקדמה והטכנולוגיות המתקדמות הופכות שירותים שונים, לרבות שירותי רפואה, לקלים ונגישים מאשר בעבר.
הטלפון הסלולרי הפך לאמצעי תקשורת מרכזי בחיי כולנו וכיום אף ניתן לצרוך שירותים חשובים באמצעותו (בנקאות, רפואה ועוד) במסגרת אפליקציות שונות, לרבות WhatsApp, אשר מותקנת בטלפון הנייד של רובנו ומאפשרת תקשורת קלה ומהירה עם כל מי שאנו חפצים.
WhatsApp – האם מדובר בחוויית שירות או בחרב פיפיות?
היתרון בשימוש באפליקציה הוא ברור לעין: הנגשת הייעוץ הרפואי והפיכתו לזמין, מהיר ונוח למטופל, ולעיתים גם לרופא. האפשרות הקלה לשאול את הרופא שאלות, להיוועץ עימו, לשלוח אליו תמונות ולקבל מענה מהיר- אין ספק שתורם לחוויית שירות חיובית אצל המטופל.
אך מה בנוגע לרופא ?
גם הרופא נהנה מחוויה חיובית בהענקת שירות מהיר וייעוץ רפואי און ליין למטופליו, מקל וחומר כשמדובר בטיפול פרטי. אך אליה וקוץ בה ולהלן מספר דגשים שיש לתת עליהם את הדעת.
מהן “הסכנות” האורבות לרופא בייעוץ רפואי באמצעות ה- WhatsApp?
ראש וראשון – דרישת הזיהוי הוודאי.
הזיהוי הוודאי נדרש מתוקף חוקים רבים בינהם: שמירת סודיות רפואית, הגנה על הפרטיות וכן מתוקף תקנות משרד הבריאות.
לא בכדי, מוסדות רפואיים המאפשרים תקשורת באמצעות WhatsApp נוקטים אמצעי זהירות כדוגמת אימות זיהוי ב:-QR קוד מיוחד בטרם תחילת השימוש.
נודה על האמת, כשאנו מקבלים הודעת ווטצאפ – איננו באמת יודעים מי נמצא בצד השני…
ככל שלא נערך זיהוי וודאי שמי שאכן מתכתב עם הרופא הוא המטופל ולא אדם אחר, אזי הסיכון עלול לגלוש גם למחוזות אחרים. כך למשל, בסכסוך בין בני זוג יכול להיווצר מצב בו מי שמתכתב עם הרופא הוא לא המטופלת אלא בן זוגה המבקש לדלות פרטים פיננסיים אודותיה (או להיפך..)- נקודה למחשבה..
שנית, הפללה עצמית/הודאת בעל דין כסיוע למטופל בהגשת תביעה עתידית כנגד הרופא.
לא אחת נתקלתי במצבים בהם המטופלים התכתבו עם הרופאים על מנת שאלו ימעדו בכתיבתם ויעניקו “תחמושת” למטופל לבסס כנגדם עילות משפטיות בדרך לדרישת פיצוי או תביעה עתידית. הרופא האדיב השיב באופן ספונטני ובידידותיות יתר למטופל, תוך שהוא מתוודה על טעויות רפואיות / חריגה מהפרקטיקה המקובלת שביצע. זאת ועוד, ישנם מצבים בהם הרופא מאשר במפורש או בשתיקה על טעויות משפטיות-מדיקולגליות שהוא ביצע כדוגמת: אי מתן הסבר על הסיכונים הטמונים בטיפול הרפואי או כי לא הוא שהחתים את המטופל על טופס ההסכמה מדעת אלא מזכירתו… וברי כי הוא לא שיער בנפשו שהנה הוא כורה את הבור של עצמו.
שלישית – התכתבות באמצעות WhatsApp מהווה חלק מהרשומה הרפואית.
הרשומה הרפואית קבועה בחוק זכויות החולה התשנ”ו-1996. ככלל, הרשומה הרפואית כוללת בתוכה את כל התיעוד הקשור לטיפול הרפואי, למעט תרשומת אישית. נתקלתי לא אחת ברופאים אשר רכשו לעצמם את המיומנות לדעת מה וכיצד לתעד בתיק הרפואי אך בהתכתבויות באמצעות הווטצאפ הרשו לעצמם לגלוש בלשונם ובסופו של יום – התכתבות זו עמדה לחובתם !
יש לזכור כי חובה לציין ולתעד ברשומה הרפואית כי ניתן ייעוץ רפואי מרחוק באמצעות האפליקציה.
ההתכתבות בווטצאפ, ככל שהיא נוגעת לטיפול הרפואי – מהווה חלק מהרשומה הרפואית על כל המשתמע מכך, כולל שמירת התיעוד למשך התקופה הקבועה בדין !
איך הופכים את ה- WhatsApp לחיובית גם עבור הרופא בהקשר המדיקולגאלי?
1. חובה לוודא את זהות המטופל בצד השני של הטלפון;
2. יש להתנסח בזהירות תוך מודעות ל”מלכודות משפטיות”, להעצים ולהדגיש את האמצעים המדיקולגליים בהם נקטתם. כך למשל, תדגישו את העובדה כי הענקתם למטופל שלכם הסבר מקיף ביחס לפרוצדורה הרפואית, לרבות האלטרנטיבות הטיפוליות, הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויות, השבתם בפירוט על כל שאלותיו והתרשמתם כי הוא הבין לגמרי את הסברכם.
3. אל תרשמו בווטצאפ את מה שלא הייתם רושמים בתיק הרפואי של המטופל.
4. ככל שאתם מתרשמים כי התכתובת נועדה “להפיל” אתכם – תפסיקו אותה ועברו לאמצעי תקשורת אחר עם המטופל.
5. כיוון שהתכתובות מהוות חלק מהרשומה הרפואית, יש לשמור ולגבות אותה לפי כל דין.
דגשים נוספים בשימוש באפליקציית ה- WhatsApp :
• לרפואה מרחוק ישנם כללים מיוחדים. ככלל, האבחון מרחוק, במיוחד במצבים אלקטיביים ובטיפולים פרטיים כדוגמת: טיפולים אסתטיים, רצוי שייעשה במשורה ויש צורך להקפיד כי האבחון שמתבצע הינו נכון ומדויק בנסיבות הללו;
• יש להקפיד על חיסיון וסודיות רפואית;
• יש להזהיר את המטופל בדבר אחריותו המלאה על שמירת הסודיות הרפואית מהצד שלו (צג המחשב או הטלפון הסלולרי שברשותו).
• אל תתפתו ללחץ שמופעל עליכם על ידי המטופלים – לא בכל נושא ניתן לייעץ באמצעות ה- WhatsApp. לעיתים יש לבקש מהמטופל להגיע לבדיקה אישית או להפנות אותו לגורמים מטפלים אחרים (מיון/ רופא מומחה).
ל ס י כ ו ם
מבחינה משפטית, האחריות וחובת הזהירות הקיימת למטפלים במסגרת מתן שירותי רפואה תקפים גם בשימוש באפליקציה. ישנם יתרונות לכל הצדדים בשימוש נכון ומושכל ב- WhatsApp כשהרופא יכול להעצים התנהלות מדיקולגאלית תקינה שלו וזאת באמצעות כתיבה נכונה מול המטופל. כמובן כי ככל שיש ספק ו/או ככל שהרופא מעוניין כי האפליקציה תשרת את צרכיו – מומלץ לו להיוועץ עם עורך-דין מנוסה בתחום המדיקולגלאלי.
בהתנהלות נכונה, אפליקציית ה- WhatsApp יכולה להיות חוויית שירות נפלאה לכל הצדדים ולא אחת מסייעת במצבי תביעה עבור הצד שידע לעשות בה שימוש מושכל שמשקף את העובדות והמציאות.
*האמור לעיל נכון למועד כתיבתו והוא מהווה מידע כללי וחלקי בלבד המיועד כשירות לציבור הרופאים והוא איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי-מדיקולגלי פרטני.
———————————–
עורכת-דין שירלי גינזבורג (LL.M)
– עורכת דין, בוגרת תואר ראשון ותואר שני (מוסמך LL.M ) במשפטים ובוגרת מסלול ניהול סיכונים ברפואה מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
– יועצת משפטית למוסדות רפואיים, בתי חולים, מעבדות, חברות ציוד רפואי, מרפאות ולרופאים פרטיים בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים וייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואית.
– מנחה סדנאות משפטיות לרופאים העוסקים בתחום האסתטיקה.
– מרצה בפורומים מקצועיים וביטוחיים- מוסדות רפואיים, בתי ספר לאסתטיקה רפואית בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים וביטוח אחריות מקצועית רפואית.
0544-552213, 03-5714001,
Medisafe@zahav.net.il
www.ShirLaw.co.il
https://www.lawreviews.co.il/provider/ginzburg-shirly
פייסבוק: עורכת-דין שירלי גינזבורג
** המידע המשפטי המוגש לעיל נכתב ונערך ע”י עו”ד שירלי גינזבורג במסגרת הרצאה משפטית לרופאים והוא מהווה מידע כללי וחלקי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי פרטני והמסתמך על מאמר זה בלבד ללא ייעוץ אישי עושה זאת על אחריותו הבלעדית.