מצבי חירום פתאומיים, כדוגמת מלחמה או מגיפה, מקשים על קיום חוזים. בעת כתיבת מאמר זה אנו מצויים בעיצומו של משבר הקורונה אשר ניתן לראות בו דוגמא לטענת “כח עליון”.
לקוחות, מרפאות ואנשים רבים פונים אלי בניסיון נואש להשתחרר מהחוזה שעליו חתמו, אשר בימים אלו מהווה אבן ריחיים על צווארם. ומכאן נולד מאמר זה.
האם ניתן “להשתמש” במשבר כדי להביא לביטול חוזה שנחתם עוד בטרם פרץ המשבר ?
אנשים וגופים רבים נתקלים במצב בו הם צד להסכם (כגון: חוזי שכירות, רכישת שירותים, טיפולי יופי ארוכי טווח) והם מתקשים ו/או מנועים כלל לקיימו (הנחיות משרד הבריאות והגבלות יציאה מהבית, השבתת הפעילות העסקית וכד’).
מהן הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות ששווה להכיר ?
3 ההתניות החוזיות ששווה להכיר הן:
א. “כח עליון”
ב. טענת הסיכול/אירוע מסכל
ג. חובת תום הלב
להלן סקירה משפטית קצרה שעשויה לסייע לכם.
ככלל, חוזים והסכמים באים לעגן בכתב ובאופן ברור את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים. חוזה טוב הוא חוזה הצופה פני עתיד בכל ההיבטים האפשריים, הן בפירוק הקשר, נסיבות העלולות לבטל חוזה, אופן הפרידה, חובותיו והתחייבויותיו של כל צד לחוזה ועוד. ברור כי כאשר יש סעיף “כח עליון” מפורש בהסכם ההתקשרות – המצב פשוט יותר. אך מה קורה אם אין סעיף מפורש ?
במקרה שכזה יידרש בית המשפט לקבוע האם יינתן פטור למי שמפר את החוזה בנסיבות של “כח עליון” או מגיפה.
א. כח עליון – כל מי שחתם אי פעם על חוזה מסחרי מכיר את הסעיף על ניסוחיו השונים. בד”כ אין התייחסות מפורשת למונח “מגיפה”. הכוונה למצבים חריגים ובלתי צפויים אשר מונעים מצד להסכם לקיימו. פטירה למשל, אם כי, בתי המשפט לא רואים בפטירה ככח עליון באופן אוטומטי, ומצב מלחמה גם הוא לא הוכר על ידי בתי המשפט ככח עליון במרבית המקרים.
ב. אירוע מסכל – לקוח מתוך דיני הסיכול בחוק החוזים. סעיף 18 שכותרתו: “פטור בשל אונס או סיכול החוזה”. וניסוחו:
“היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
כלומר, מי שמבקש לטעון את טענת הסיכול, נדרש להוכיח את כל התנאים הקבועים בסעיף במצטבר: שהוא לא יכול היה לדעת מראש קיום האירוע, לא יכול היה למנוע אותו אף שפעל ככל שביכולתו ונערך כנדרש ובנוסף, עליו להוכיח כי האירוע המסכל, מגיפה הקורונה למשל, מונעת ממנו את ביצוע החוזה.
חשוב להדגיש כי קושי מסוים או אי נוחות בלבד בביצוע החוזה – לא יוכלו לבסס טענת סיכול החוזה.
מה קורה כאשר אדם לא יכול לקיים את התחייבויותיו באופן זמני בלבד ?
כאן ניתן לעשות שימוש בעיקרון העל במשפט הישראלי והוא: עקרון תום הלב שפירושו, לפעול בהגינות מול הצד השני. העיקרון תקף גם לפני כריתת החוזה, במהלך החוזה ואף לאחריו.
במצבים אלו ובנסיבות המתאימות ניתן לבקש לבצע התאמות בחוזה כדי לאפשר את קיומו המלא או החלקי בדרכים חלופיות, ולא לעמוד בדווקנות ובתקיפות על “קוצו של יוד” בכל סעיף וסעיף.
ל ס י כ ו ם
לא ניתן להעריך בעת הזו את התייחסות בתי המשפט למשבר הנוכחי והאם הוא יכלל בהגדרת “כח עליון”. יש לבחון פרטנית כל חוזה וחוזה.
עצה קטנה לפני סיום: לפני שפונים לקבלת סעד מבית המשפט מומלץ לפנות לצד השני על מנת להגיע עימו להסכמות בדבר שינוי והתאמת החוזה.
בעיתות משבר, יותר מתמיד, יש תוקף לאמרתו המפורסמת של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ’ אהרון ברק בפסק דין מעמיק בעניין חובת תום הלב: “אדם לאדם – אדם“.לא בהכרח “מלאך”, רצוי שלא “זאב”, פשוט “אדם”.
שכן בבני אדם עסקינן….
בהצלחה !
*כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי וחלקי בלבד המיועד כשירות לציבור הרופאים והפארא רפואי והוא איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל המסתמך על המאמר בלבד, ללא ייעוץ משפטי אישי, עושה זאת על אחריותו. המחברת איננה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים.
———————————–
עורכת-דין שירלי גינזבורג (LL.M)
– עורכת דין, בוגרת תואר ראשון ותואר שני (מוסמך LL.M ) במשפטים ובוגרת מסלול ניהול סיכונים ברפואה מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
– יועצת משפטית למוסדות רפואיים, בתי חולים, מעבדות, חברות ציוד רפואי, מרפאות ולרופאים פרטיים בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים וייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואית.
– מנחה סדנאות משפטיות לרופאים העוסקים בתחום האסתטיקה.
– מרצה בפורומים מקצועיים וביטוחיים- מוסדות רפואיים, בתי ספר לאסתטיקה רפואית בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים וביטוח אחריות מקצועית רפואית.
0544-552213, 03-5714001,
Medisafe@zahav.net.il
www.ShirLaw.co.il
https://www.lawreviews.co.il/provider/ginzburg-shirly
פייסבוק: עורכת-דין שירלי גינזבורג
** המידע המשפטי המוגש לעיל נכתב ונערך ע”י עו”ד שירלי גינזבורג במסגרת הרצאה משפטית לרופאים והוא מהווה מידע כללי וחלקי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי פרטני והמסתמך על מאמר זה בלבד ללא ייעוץ אישי עושה זאת על אחריותו הבלעדית.