עבור רוב האנשים, בייחוד המבוגרים יותר, ביקור אצל רופא השיניים הוא מאורע לא נעים ואף מעט מלחיץ, ורבים נוטים לדחות את הטיפולים הדנטליים ככל יכולתם. זה נכון גם לאנשים שמקפידים מאוד על בריאותם, שומרים על אורח חיים בריא ולא זונחים טיפול בבעיות רפואיות אחרות.
המטופלים הצעירים יותר מורגלים לטיפולים נוחים משמעותית, בהם נעשה שימוש בחומרי אלחוש מקומי מגוונים, וליחס אכפתי וסבלני מהרופא עוד מתקופת ילדותם.
עם זאת, בין אם מדובר באנשים מבוגרים או צעירים, טיפולים כירורגיים מורכבים כגון עקירות שיניים כלואות, השתלת עצם והתקנת שתלים דנטליים, הרמת סינוס ופעולות כירורגיות נוספות, עלולים בכל זאת לגרום ללחץ נפשי רב בקרב המטופלים עקב משך הטיפול הארוך והחוויה הייחודית בה הוא כרוך.
במקרים אלה, ניתן לבצע את הטיפולים הדנטליים בשילוב הרדמה כללית או סדציה (טשטוש באמצעות מתן תרופות הרגעה דרך הפה או תוך ורידי). הטיפול במטופל תחת סדציה מבוצע אך ורק ע”י רופא אשר עבר הכשרה ייעודית באישור משרד הבריאות. הסדציה עצמה או הרדמה מלאה מבוצעים ע”י רופא מרדים מומחה המנטר את מדדי המטופל בזמן שרופא השיניים מבצע את הטיפול. בנוסף, חדר הטיפולים צריך להיות מאובזר במכשירי ניטור ייעודיים ומערכות גז ופינוי אוויר, ועל צוות המרפאה לעבור הכשרה ייעודית (כגון קורס החייאה מתקדם).
סדציה מתונה, סדציה עמוקה והרדמה כללית:
1. סדציה מתונה – זהו מצב של טשטוש הכרתי, כאשר המטופל מגיב לגירוי קולי או מגע. ניתן להשוות את המצב לשכרות – המטופל מגיב ומשתף פעולה, אך אינו מודע באופן מלא למתרחש סביבו, ולרוב מאבד את תחושת הזמן באופן חלקי – כמו במהלך בילוי לילי בבר קוקטיילים.
2. סדציה עמוקה – זהו מצב של טשטוש הכרתי עמוק, בו המטופל מסוגל לנשום לבד ונשמרים הרפלקסים הטבעיים של הגוף, אך באופן ירוד. במצב זה המטופל אינו מגיב לקול או מגע. הסדציה העמוקה, כשמה כן היא – העמקה של הסדציה המתונה.
3. הרדמה כללית – ההרדמה הכללית היא מצב של חוסר הכרה מוחלט, כאשר המטופל אינו מסוגל לשמור על נשימה או זרימת דם בצורה עצמונית ודורש שימוש במכשור לשמירה על הרפלקסים החיוניים שלו. ההרדמה הכללית מוכרת לרובנו מניתוחים בתחומי הרפואה הכללית, המבוצעים בבתי החולים.
כמו כל טיפול רפואי, סדציה והרדמה כללית טומנות בתוכן גם סיכונים לא מעטים, הנובעים מהשפעת תרופות ההרדמה. חוזר משרד הבריאות קובע כי טיפול שיניים בסדציה או תחת הרדמה כללית יבוצע רק במקרים בהם קיימת הצדקה רפואית לשימוש באחד מהאמצעים האמורים, וכאשר מצב בריאותו של המטופל מאפשר זאת. כלומר, בכל מקרה ומקרה צריכה להיות הצדקה מוצקה לכך ששימוש בסדציה או בהרדמה כללית יאפשר ביצוע טיפול שיניים מוצלח כאשר לא ניתן לעשות זאת בתנאים הרגילים.
באילו מקרים הרופא ישקול ביצוע טיפולים דנטליים תחת סדציה \ הרדמה?
§ טיפול דנטלי מורכב במיוחד, הדורש ביצוע של מספר רב של פעולות שונות במסגרת אותה הפגישה.
§ באנשים הסובלים מחרדה דנטלית (חרדה מפני טיפולי שיניים).
§ באנשים עם רפלקס הקאה מוגבר.
§ באנשים הסובלים ממחלות גופניות \ נפשיות שונות שאינן מאפשרות ישיבה רגועה על כיסא הטיפולים.
כאמור, טיפול תחת סדציה מצריך היערכות מורכבת של המרפאה, אבזור מתאים, אישורים מחמירים מטעם משרד הבריאות, הכשרה של כוח אדם מקצועי ומיומן בביצוע הטיפולים. גם המטופל חייב לעמוד במספר תנאים על מנת שניתן יהיה לבצע את הטיפול בצורה בטוחה. אחרי טיפולים תחת טשטוש מתון או עמוק, על המטופל להישאר במעקב בחדר ההתאוששות עד כשעה לאחר הטיפול, ולצאת מן המרפאה עם מלווה.
על אף מורכבותו, השימוש בסדציה הכרתית והרדמה כללית מאפשר לבצע טיפולים כירורגיים ארוכים ללא גרימת אי-נוחות למטופל, ואף באופן בו המטופל לא יזכור את מהלך הטיפול כלל. בנוסף, טיפול במטופל רגוע ושליו (או מורדם לחלוטין) מאפשר לרופא המטפל לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר, במיוחד כשזו דורשת ביצוע של מספר רב של פעולות שונות במסגרת אותה הפגישה.