השימוש ב-CT ברפואת שיניים הפך בשנים האחרונות לדבר שבשגרה. היכולות הטכניות של מכשירי ה-CBCT מתרחבות כל הזמן, רמת הקרינה פוחתת, שיטות הפיענוח משתכללות ותוכנות הצפייה בהדמיות הופכות לקלות ונגישות יותר. למרות זאת, עבור רופאי שיניים רבים, פיענוח CT דנטלי (CBCT) הוא אתגר מקצועי לא קטן, ולא באשמתם.
לכל יצרן CBCT תוכנת פיענוח משלו, ולכל תוכנה – סדר עבודה שונה. איכות ההדמיה ומידת ההפרדה (רזולוציה) שונות ממרפאה למרפאה וממכון צילום אחד למשנהו, ואפילו רופאי שיניים מנוסים מאוד נתקלים לעתים קרובות בבעיה בבואם לפענח הדמיות CBCT של מטופליהם.
הצורך בהכשרה נוספת ובהקדשת זמן ניכר לפיענוח ההדמיה והקשיים בתהליך האבחנה, גורמים לכך שחלק גדול מן הערך האבחנתי של ה-CBCT הולך לאיבוד, ויתרונותיו הרבים מתגמדים.
חלק גדול מן האתגרים הללו יכולים להיפתר באמצעות מערכת תומכת החלטות המבוססת על בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית כבר הפכה לדבר שבשגרה בתחומים רבים בחיינו – בטלוויזיה בה אנו צופים (“Netflix“), ברשתות החברתיות בהן אנו גולשים, בטלפונים בהם אנו משתמשים ובכלי הרכב בהם אנו נוהגים.
סביב הבינה המלאכותית נוצרה הילה של פחדים, חששות ואף מיתוסים, אך מרביתם אינם מוצדקים. כן, אולי בעתיד הרחוק הבינה המלאכותית תחסל את מקומות העבודה שלנו, אך ככל הנראה זה לא יקרה בתקופת חיינו. מן הצד השני, כיום היא כבר יכולה לפשט ולייעל את החיים שלנו – ומן הקדמה הזו קשה לברוח, כי אנחנו כבר חיים בה.
מערכות הבינה המלאכותית משיגות את התוצאות הטובות ביותר כאשר הן מסייעות לאדם, ולא כאשר הן פועלות בנפרד ממנו. השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מאפשר לאדם לייעל מאוד את עבודתו, להגביר את התפוקה, ובד בבד לשפר את איכות העבודה ותנאיה.
הרופא הסביר יבזבז זמן רב על פיענוח ההדמיה והחתכים, בעוד מערכת ממוחשבת יכולה לנתח אותה תוך דקות ספורות, ובמידת דיוק ממוצעת גבוהה – תוך הדגשת שינויים רנטגניים קשים לזיהוי, שהרופא אף עלול לפספס. בניגוד לרופא אנושי, מערכות ממוחשבות אינן מתעייפות וכושר הריכוז שלהן לא נפגע. יתרה מזאת, הודות להפחתת משך הזמן הנדרש לפיענוח ועיבוד הנתונים, המטופל יכול לקבל טיפול טוב ויעיל יותר.
לאחרונה הפכה מדינת ישראל למדינה השנייה בעולם בה מופעל בהצלחה שירות פיענוח CT דנטלי באמצעות בינה מלאכותית. שירות הענן הייחודי, המופעל על-ידי חברת Diagnocat, כבר זמין כיום לכל רופא שיניים ולכל מכון צילום – כל מה שצריך הוא להתחבר אליו מכל מחשב המחובר לרשת האינטרנט.
עקרון העבודה של מערכת Diagnocat
המשימה העיקרית של מערכת Diagnocat היא פיענוח ממוחשב של הדמיות CBCT דנטלי. המערכת סורקת את ההדמיות הדיגיטליות שהתקבלו, ממפה את האנטומיה הטיפוסית של רקמות הפה והלסתות, ומצביעה על אזורים השונים מן המצב התקין. כבר כיום, מדגימה המערכת מידת דיוק של מעל 90%.
לאחר העלאת הקבצים אל השרת, המערכת מציגה הדמיה פנורמית של המטופל, הנוצרת באופן אוטומטי, ובונה נוסחת שיניים בה מסומנות השיניים שטופלו ואלה הדורשות טיפול. המערכת מסמנת בצבע אדום שיניים הדורשות תשומת לב מיוחדת ופיענוח על-ידי רופא – מתעלות שטופלו לא כהלכה ועד לסימני עששת ומחלת חניכיים (המזוהה כיום בדיוק של 93%).
בסופו של תהליך אימון שארך כ-3 שנים ודרש כמה עשרות אלפי הדמיות של מטופלים, מערכת הבינה המלאכותית של Diagnocat מזהה כיום יותר מ-120 אבחנות שונות ברמת השן והעצם התומכת.
בחלק מן הממצאים, יחס החיזוי הגיע לרמה של 0.97 (מתוך מקסימום של 1.0). עם נתוני זיהוי כאלה, Diagnocat יכול להפוך בעתיד לכלי אובייקטיבי עצמאי לבדיקות סקר דנטליות; אך כבר כיום, זהו כלי עזר בעל ערך רב.
מה צופן העתיד ל-Diagnocat?
מערך הרשתות העצביות של Diagnocat הוא מוצר ייחודי הממשיך להתפתח ולהתקדם כל הזמן. כיום הוא כבר מעניק מענה למרבית האבחנות השגרתיות ברפואת השיניים היומיומית, אך בעתיד הוא צפוי להתרחב לשאר תחומי ההתמחות ברפואת השיניים, כולל כירורגיית פה ולסתות.
בין היתר, תוכל התוכנה להעריך את מצב האף והסינוסים, לתכנן מודלים לניתוחי פה ולסת ולבצע ניתוח צפלומטרי מדויק לצורך יישור שיניים. בסיס הנתונים הנרחב הזמין לצוות הפיתוח של Diagnocat כולל גם מאגר גדול של נגעים, המשמשים כיום לאימון נוסף של התוכנה לקראת הרחבת יכולות הפיענוח שיונגשו בהדרגה לכלל רופאי השיניים.
האם רופא השיניים זקוק ל-Diagnocat בעבודתו היומיומית?
כאשר אנחנו מופנים להדמיית CT של הראש, הבטן או החזה, ואפילו כשמדובר ב”סתם” צילום ריאות שגרתי, הצילום תמיד ילווה בפיענוח של רופא מומחה בדימות (רדיולוג). הפיענוח יתאר בפרוטרוט את כלל הממצאים אותם רואה הרופא המפענח, תוך ציון אילו מהם תקינים ואילו מהווים סימן למחלה.
לעומת זאת, כאשר רופא השיניים שולח מטופל ל-CT דנטלי, לרוב ה”פיענוח” שיקבל יכלול סדרה של חתכים ומדידות, אשר בוצעו על-ידי טכנאי שאמנם למד לזהות נקודות ציון עיקריות, אך אינו מיומן בפיענוח הממצאים הרנטגניים. כמובן שבמצבים כאלה אין מה לדבר על תשובת פיענוח כתובה; ואילו רופא השיניים עצמו, לרוב, לא עבר הכשרה בפיענוח רדיולוגי.
בעבר היינו יכולים לטמון את הראש בחול ולומר שבעצם, אין מספיק רופאים מומחים המסוגלים לפענח CT דנטלי, ושאנחנו מסתפקים בשדה ראיה קטן על-מנת לא לחשוף את המטופל לקרינה מיותרת ואותנו, רופאי השיניים, לתביעות אפשריות במקרה של ממצא שהודגם ב-CT אך לא תועד בתיק המטופל.
כיום, כאשר מערכות הבינה המלאכותית באות לעזרתנו ומשפרות את יכולת הזיהוי שלנו, לא נוכל עוד – לא אנחנו הרופאים ולא המטופלים שלנו – להסתפק בחתכים ומדידות בלבד. “פיענוח” חייב להפוך לדו”ח מסודר, המציג אבחנות לכל שן הנראית בהדמיה ולעצם התומכת בשיניים. אסור להסתפק בפחות מכך, וכיום יש סוף-סוף פיתוח טכנולוגי המאפשר לקבל דו”ח כזה בתוך דקות ספורות.