אורתודונטיה (אורתו=ישר, דונטיה=שיניים) זהו תחום המתמחה ביישור שיניים ולסתות, ועוסק באבחון, מניעה וטפול בבעיות הקשורות למיקום השיניים, למבנה הלסתות ולמבנה הפנים בכלל.
טיפול אורתודונטי מוצלח יכול לגרום לשינוי בריאותי ואסתטי ולחיוך אטרקטיבי שישליך על ההופעה והבטחון העצמי של ילדינו.
ישנה דעה רווחת שיש להביא את הילד לבדיקה ״אחרי שהשן החלבית האחרונה נפלה״.
נפילת השן החלבית האחרונה מתרחשת לרוב סביב גילאי 11-13, אך למעשה יש צורך בבדיקה מוקדמת יותר.
אז למה לא לחכות? למה זה מאוחר מדי? הבת דודה שלי התחילה ״גשר״ בגיל 15…
אמנם הבת דודה התחילה מאוחר, אבל כולנו שונים- גנטית וסביבתית. לכל אדם יש תורשה שונה מהוריו, ולכל אחד הרגלים אותם סיגל לעצמו במהלך חייו. (הרגלי דיבור, נשימה וכ״ו…)
ישנם מקרים בהם יש צורך התערבות אורתודונטית מוקדמת.
הטיפול האורתודונטי המוקדם (בעגה המקצועית-טיפול phase1 ) יהיה רלוונטי לכ-15% מכלל הילדים בגילאי 8-11.
סיבות להמלצה להתערבות מוקדמת יכולות להיות קשורות לבליטת יתר של הלסת התחתונה, בליטת יתר של השיניים העליונות, הפרעות בבקיעה של שיניים, מנשך הפוך, וכ״ו…
לעיתים בעיות אלו גורמות להפרעות חברתיות (הקנטות והצקות בסביבתו של הילד), להגדלת סיכון לחבלות שיניים, להיגוי או תפקוד לא תקין, והפרעות בגדילת הלסתות.
מצבים אלו מצריכים טיפול מוקדם שמנצל את גדילת הלסתות (כחלק מתהליך הגדילה הכללי של הגוף), ומאפשר בקרה על החלפת השיניים בפה, וכך עשוי להשפיע בצורה האופטימלית ביותר דווקא בגיל צעיר, (ולעיתים לפשט את הטיפול האורתודונטי העתידי ואולי אף למנוע אותו).
התזמון הנכון- בדיקה ראשונה אצל מומחה
ההמלצה של האיגוד האמריקאי האורתודונטי ושל האגודה האורתודונטית בישראל היא לבדיקה ראשונה אצל אורתודנט כבר בגיל 7-8.
זה נשמע מוקדם, אך היתרון הוא שבגילים אלו, הרופא יכול לעקוב אחר החלפה של החותכות החלביות, בקיעת הטוחנות הקבועות הראשונות, בקרת דפוס גדילת הלסתות ומעקב אחר החלפת השיניים.
רוב הסיכויים שלא יהיה צורך בטיפול מוקדם, אך כיוון שעדיף לא ״לפספס את הרכבת״, אלא להיות ״על הצד הבטוח״, כדאי להגיע לבדיקה ראשונית אצל אורתודונט, גם אם לא ראינו בעיה אמיתית.
בהיבט זה, הבדיקה הראשונית אצל רופא מומחה זהה לביקורות שגרתיות אצל רופא השיניים, רופא העיניים או כשלקחנו את ילדנו לבדיקה בטיפת חלב כשהיו קטנים.
מה צפוי בבדיקה?
בבדיקה מבוצעת היכרות עם הילד, מתוך מטרה להבין את חייו והרגליו. יתכן שתישאלו האם ישנה תלונה או בעיה שמפריעה לילד או לכם. בהמשך מבוצעת בדיקה פשוטה, בה מתרשמים מתווי הפנים של הילד, משיניו (מהחלפת השיניים) ומצורת סגירת הלסת. במידה וישקל צורך בטיפול אורתודונטי, תשלחו למספר צילומים שיאפשרו אנליזה וקבלת החלטה על התערבות טיפולית או מעקב בלבד.
יש ״גשר״ גם לילדים קטנים?
בהחלט כן. אמנם לא תמיד צריך דווקא קוביות/ברזלים על השיניים אלא פלטה או מכשור אחר, אך במידה ואכן תהיה המלצה להתערבות אורתודונטית מוקדמת, אפשרויות הטיפול השונות יוצגו בפניכם ובפני ילדיכם.
טיפול מוקדם הינו לרוב טיפול קצר ונקודתי, שנמשך מספר חודשים. לאחר סיומו, תמשיכו בביקורות תקופתיות, על מנת לשמור על התוצאה שהושגה וכדי לנטר המשך גדילה תקינה של הלסתות והמשך החלפת שיניים תקינה.
במידת הצורך, ייתכן שיומלץ על טיפול אורתודונטי מלא (=טיפול אורתודונטי מקיף) שהוא הטיפול המוכר והידוע שעוברים מרבית בני הנוער, ומטרתו לסדר את כל השיניים, את הסגר (סגירת השיניים) ולהביא לחיוך אופטימלי.
————————
ד”ר נועה פישר היא מומחית ליישור שיניים ולסתות
סיימה את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטת ת״א בשנת 2005, את לימודי התואר השני M.Sc בהצטיינות באוניברסיטת ת״א בשנת 2014, ואת ההתמחות באורתודונטיה במחלקה לאורתודונטיה ומומי פנים מולדים בבי״ח רמב״ם בחיפה בשנת 2017.
עוסקת ביישור שיניים משנת 2013, עובדת כרופאה בכירה במחלקה לאורתודונטיה בבי״ח ״שיבא״ בתל השומר, במרפאות פרטיות באשקלון ובתל אביב, ובמספר מרפאות מכבידנט.