רפואת השיניים המודרנית מאופיינת בקדמה והתפתחות טכנולוגית מסחררים, כאשר כמעט על בסיס יומי יוצאות לשוק שיטות טיפול חדישות הנגישות לכל רופא שחפץ בהן.
ככלל, מרבית טיפולי השיניים מבוצעים על-ידי רופאי השיניים הכלליים, המהווים כ-90% מרופאי השיניים בקהילה. גם טיפולי השורש הינם טיפולים שגרתיים למדי עבור רופא השיניים הכללי, והמכשור הקיים בימינו כמעט בכל מרפאה מאפשר לבצע טיפולים ברמה גבוהה מאד ולהתמודד עם מגוון מקרים ברמות קושי שונות.
ועם כל זאת – מדוע ומתי לפנות למומחה לטיפולי שורש?
ההתמחות בתחום טיפולי שורש הינה מסלול לימודים מתקדם, אותו עובר רופא השיניים לאחר שכבר סיים את שש שנות הלימודים לתואר דוקטור. ההתמחות בטיפולי שורש אורכת כ-3 שנים נוספות, במהלכן צובר הרופא המתמחה מיומנות קלינית ובעיקר ידע נרחב ומעמיק בתחום טיפולי השורש. לאחר סיום מסלול ההתמחות, רופא השיניים הופך למומחה לטיפולי שורש (אנדודונטיה).
לרוב, רופא מומחה לטיפולי שורש ממשיך להתעדכן בתחום העיסוק שלו לכל אורך הקריירה המקצועית. הוא מבקר בכנסים וקורסים מקצועיים על בסיס קבוע, ורבים מן המומחים אף עוסקים במחקר אקדמי בתחום המכשור, האבחון ושיטות הטיפול בתחומם.
מעבר לכך, לרשות המומחים עומדים, לרוב, אמצעים ומכשור אשר אינם נפוצים במרבית מרפאות השיניים הכלליות – המיקרוסקופ הדנטלי, לעתים מכשיר סי.טי. דנטלי (אשר ההדמיה באמצעותו מאפשרת לעין מיומנת לקבל מידע נרחב משמעותית על השן המטופלת), וכמובן, חומרים ומכשירים נוספים, אשר משמשים את המומחה לטיפולי שורש בעבודתו היומיומית.
רופאי השיניים הכלליים, גם אלה מהם המבצעים טיפולי שורש באופן קבוע, יפנו את המטופל למומחה לטיפולי שורש במספר מקרים שונים:
1. קושי באבחון – לעיתים התמונה הקלינית והרנטגנית לא מאפשרת אבחון קל ופשוט של מצב השן, ונדרשת יכולת אבחון מעמיקה יותר, הנסמכת על ידע תאורטי מקיף יותר ושנים של ניסיון. במקרה שכזה, רופא השיניים המטפל מפנה את המטופל למומחה לטיפולי שורש לצורך בחינת סיכויי הצלחת שיקום השן (אבחנת סדק, אפשרות לביצוע טיפול שורש חוזר ועוד).
2. שן עם אנטומיה לא שגרתית או יוצאת דופן מבחינת מספר השורשים והתעלות – גם הרופא הכללי המיומן והמנוסה ביותר בטיפולי שורש נתקל לעיתים במקרים בהם הידע והמכשור המצויים בידיו לא מאפשרים ביצוע טיפול שורש ברמה הגבוהה ביותר. קיימות וריאציות שונות של צורות ומספרי השורשים והתעלות בשן. המקרים המיוחדים מופנים, לרוב, למומחה לטיפולי שורש, אשר יכול להתמודד עם שיניים אלה ולטפל בהן בהצלחה באמצעות מכשור ייעודי (מיקרוסקופ, פוצרים מיוחדים ועוד).
3. מכשירים מופרדים בתעלות – הפרדות של מכשיר בתעלה (“שבירת פוצר”) היא סיבוך סביר, המתרחש לעיתים במהלך טיפול השורש. בחלק מהמקרים, עצם שבירת הפוצר אינה פוגעת בהצלחת הטיפול ובסיכויי ההישרדות של השן, אך במקרים מסוימים יש צורך בביצוע מעקף או הוצאה של החלק השבור. שתי הפעולות הללו דורשות מיומנות של מומחה לטיפולי שורש ולעיתים גם ציוד נוסף (כגון ערכה להוצאת פוצרים שבורים), בשל הסיכון הגבוה יחסית לגרימת נזק בלתי הפיך לשן.
4. ביצוע טיפול שורש חוזר / כירורגי – רופאי שיניים כלליים המנוסים ומיומנים בביצוע טיפולי שורש, מבצעים לעיתים קרובות בהצלחה רבה גם טיפולי שורש חוזרים. עם זאת, טיפולי שורש חוזרים אשר נכשלו או טיפולים בשיניים עם מספר רב של תעלות או תעלות כפופות, מחייבים את ביצוע הטיפול תחת מיקרוסקופ, לצורך שמירה על דיוק מירבי ופגיעה מינימלית בשן. מקרים אלה מופנים, לרוב, למומחה לטיפולי שורש. בנוסף, במקרים מסוימים הגישה הכירורגית – ביצוע כריתת קצה השורש וסתימה רטרוגרדית (מהקצה) – היא האופציה הטיפולית הטובה ביותר, וטיפול זה מבוצע רק על-ידי מומחה לטיפולי שורש.
אז מתי לפנות למומחה? לרוב כאשר טיפול השורש הצפוי הנו בעל רמת סיכון וסיבוך גבוהים יותר, או כאשר הטיפול השגרתי לא צלח בצורה מספקת. הידע, הנסיון המצטבר ואמצעי הטיפול הייחודיים הקיימים אצל המומחה לטיפולי שורש מאפשרים לו לבצע פעולות טיפוליות מסובכות, אשר אינן נחלתם של מרבית רופאי השיניים הכלליים.