אם נבדוק את הפה של כלל האוכלוסייה, נמצא שאצל 50-90% קיימת בחלל הפה פטריה הנקראת קנדידה (Candida) – פטריה ממשפחת השמרים, שלרוב נמצאת בחלל הפה ולא גורמת לבעיות או מחלות. ישנם מספר סוגים של קנדידה. הנפוצה ביותר בחלל הפה היא Candida Albicans.
זיהום של פטריה בחלל הפה או, בשמו הרפואי, קנדידיאזיס אוראלי (Oral Candidiasis), הוא מצב בו הפטריה מצליחה להתרבות ולחדור לריריות חלל הפה וכך גורמת לזיהום מקומי.
ישנם מספר גורמים שיכולים לעודד צמיחה ושגשוג של קנדידה בחלל הפה:
• גיל – תינוקות וקשישים
• מצבים של ירידה במערכת החיסונית כמו טיפולים במחלת הסרטן, נטילת תרופות מדכאות חיסון או איידס
• יובש פה
• שימוש בשיניים תותבות – הסיכון עולה כאשר ישנים עם התותבת ולא דואגים לניקיון שלה באופן קבוע
• נטילת אנטיביוטיקה רחבת טווח
• חסרים תזונתיים כמו חסר בברזל או ויטמינים מקבוצת B
• שימוש קבוע במשאפים המכילים סטרואידים (בחולי אסטמה או מחלות ריאות אחרות)
• עישון
מה הסימנים הקליניים והתסמינים של קנדידיאזיס אוראלי?
• כתמים לבנים המופיעים בחלל הפה. לעיתים ניתן לקלף אותם בגירוד קל, והרירית מסביבם מעט אדומה מהרגיל. לרוב הנגעים הלבנים יופיעו על הלשון (חיפוי לבן על הלשון) ובחלק הפנימי של הלחיים. לעיתים, ניתן למצוא אותם גם על החיך, החניכיים, הלוע והשקדים.
• יובש ופצעים בזוויות הפה, בנקודת המפגש בין השפה העליונה לתחתונה.
• אדמומיות, צריבה או כאב בחלל הפה, שעלולים לגרום לקשיים באכילה או בליעה.
• תחושת אי-נוחות בפה, אשר לעיתים מלווה בשינויי טעם, טעם מר בפה וריח רע.
• אודם ותחושת גירוי וכאב בחיך ובחניכיים מתחת לשיניים תותבות.
• כתמים לבנים בולטים שאי אפשר לגרד, המופיעים בעיקר על צידי הלשון או החלק הפנימי של הלחיים, קרוב לזווית השפה. חשוב לדעת שנגעים כאלו יכולים להיות טרום-ממאירים וחובה לבדוק אותם בהקדם.
• כתם אדום בצורת מעוין במרכז הלשון. לעיתים זה נראה כאילו באזור זה הלשון “קירחת”, ובתוך המעוין אין את ה”שערות” (פפילות) הרגילות שיש על הלשון. במקרים אלו, לעיתים ניתן לראות במרכז החך כתם אדום באזור בו הלשון נוגעת בחך, בזמן הבליעה. מצב זה נקרא “kissing lesion”.
• בליטות אדומות וקשות במרכז החך העליון.
• אצל תינוקות יופיעו לרוב נגעים לבנים בצורה של נקודות או כתמים. לעיתים, התינוק יכול לחוות קשיים באכילה ועצבנות. חשוב לציין שטיפול במקרה של תינוק יונק חייב לכלול טיפול משולב בפה התינוק ופטמת האם.
איך מאבחנים קנדידיאזיס אוראלי?
לאבחון ודאי יש לפנות לרופא. לרוב מספיקה בדיקה מקיפה של חלל הפה על ידי רופא המתמצא בתחום זה – בדרך כלל, מומחה לרפואת הפה. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות כמו משטח ותרבית.
כיצד ניתן למנוע קנדידיאזיס אוראלי?
בראש ובראשונה, מקפידים על היגיינת פה טובה ועל הכללים הבאים:
• צחצוח שיניים באופן קבוע.
• שימוש בשטיפת פה המתאימה לשימוש יום-יומי.
• ניקיון וצחצוח שיניים תותבות.
• הימנעו משינה עם שיניים תותבות. לפני השינה יש להוציא את התותבת ולהניחה בכלי המכיל מים וחומר ניקוי המתאים לתותבות.
• אם משתמשים במשאף המכיל סטרואידים, לאחר כל שימוש, שתו מים ושטפו את הפה.
• במידה ואתם חשים יובש פה באופן קבוע, כדאי לפנות לבדיקת מומחה, לברר את סיבת היובש ולטפל בה.
• חולים אונקולוגיים או מטופלים הנוטלים תרופות מדכאות חיסון, זקוקים לעיתים לטיפול תרופתי מניעתי.
כיצד מטפלים בקנדידיאזיס אוראלי?
ישנם מספר סוגי טיפולים אנטי-פטרייתיים (Anti-Fungal): כדורי מציצה (לכסניות), טיפות לשטיפת הפה, משחות, ובמקרים מסוימים, כדורים לבליעה.
בחירת הטיפול מתבצעת בהתאם לממצאים בחלל הפה וגיל המטופל, ובהתאמה אישית לכל מטופל.
כאשר יש זיהום פטרייתי בחלל הפה אצל אנשים המשתמשים בשיניים תותבות, יש לבצע טיפול וניקוי מיוחד גם לשיניים התותבות, מכיוון שהפטריה “אוהבת” להיות גם על התותבת ולא רק בחלל הפה.
ולסיום, מה באמת הקשר בין ציפור הקיכלי לבין פטריה בחלל הפה???
המראה הטיפוסי של נקודות וכתמים לבנים בחלל הפה, מזכירים את מראה החזה של ציפור הקיכלי (Thrush). לכן, באנגלית, קנדידיאזיס אוראלי נקרא גם Oral Thrush, בשל דמיונו למראה הציפור.
==
ד”ר טלי שני היא מומחית לרפואת הפה, וחלק מצוות מרפאת השיניים הרב-תחומית MITT Clinic בתל-אביב.