לבלב מלאכותי וחידושים בטיפול בסוכרת

לאחרונה הושקה בישראל מערכת שמדמה לבלב מלאכותי.

מדובר במשאבת אינסולין וחיישן סוכר רציף “שמדברים ביניהם”

האם אכן מדובר בלבלב מלאכותי? אז זהו שלא בדיוק אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם.

המערכת החדשה מאפשרת למטופל להיות הרבה פחות אקטיבי בניהול הסוכרת שלו מאחר ובממשק יש אלגוריתמים שמאפשרים לה לעבוד כמעט ללא התערבות המטופל.

אז מה הכוונה בלבלב מלאכותי בעצם: המשאבה קוראת את נתוני הסוכר בחיישן באופן כמעט רציף ועל פי האלגוריתם מזליפה מינון משתנה של אינסולין.

בצורה כזו יש למטופל (או להורים במקרה של ילד) הרבה פחות “התעסקות” עם המשאבה ואיזון הסוכרת לפי הנתונים מהעולם, משתפר משמעותית. ידוע זה מכבר שככל שהסוכרת מאוזנת טוב יותר כך המטופלים מרגישים טוב יותר ונמנעים וסיבוכי הסוכרת שכוללים פגיעה בעיניים, לב, כליות, מוח, עצבים היקפיים וכליות.

הנתונים מראים שמשתמשי הלבלב המלאכותי חווים הרבה פחות אירועי נפילת סוכר (היפוגליקמיה) ועליות סוכר (היפרגליקמיה) ושביעות הרצון טובה מאד.

שיעור הזמן ביממה בו המטופלים נמצאים בתחום הסוכר הרצוי, מה שנקרא Time in range TIR עולה משמעותית, לרוב מעל 70% שהוא היעד המינימלי להשגת איזון טוב של הסוכרת. לרוב המטופלים מאד מתקשים להגיע ליעד של מעל 70% TIR.

המערכת /הלבלב המלאכותי בעצם “לומדת” את המטופל ומתאימה עצמה אליו, לאורח החיים שלו ועוד. כל שנדרש הוא הזנת כמות הפחמימות שאותו מטופל מתכנן לאכול בארוחה הספציפית.

עם זאת, המערכת עדיין לא מושלמת וכרגע היא נכנסה לסל הבריאות לילדים חולי סוכרת סוג 1 עד גיל 18 בלבד.

גם משרד הבטחון וקו”ח לאומית הכניסו את “הלבלב המלאכותי” במסגרת השירות הניתן לחולי הסוכרת טייפ 1 שגילם מעל 18 אך הקופות האחרות עדיין לא שם ורכישה פרטית היא בעלות גבוהה מאד כ 20000 ₪.

אין ספק שמדובר בשדרוג רציני של הטיפול בסוכרת סוג 1 והדבר ישפר את איזון ונוחות חולי הסוכרת שישתמשו במערכת החדישה.

השלב הבא הוא כמובן השתלת תאי לבלב, אך פעולה זו עדיין מבוצעת באופן כמעט רק ניסיוני ויש הרבה מקום לשיפור לפני שיונגש לכל דורש. כמו כן כמו אחרי כל השתלת אברים, נדרש טיפול מדכא חיסון ארוך טווח שיש לו לא מעט תופעות לוואי

בנוסף, נכנס לאחרונה לחלק מהקופות, חיישן סוכר רציף בשם EVERSENSE שמושתל תת עורית בהליך פשוט יחסית ולמשך חצי שנה והמשאבה האלחוטית אומניפוד הוכנסה לחלק מקופות החולים ומתאימה בעיקר לחולי סוכרת סוג 1 שמזריקים יחסית מעט אינסולין (עד 70 יחידות ליום) ומתקשים בתפעול או נשיאת המשאבה החוטית ה”רגילה”.

בחלק מהקופות גם חולי סוכרת סוג 2 זכאים כיום למשאבה האלחוטית, כמובן בהמלצת רופא סוכרת.

חידוש נוסף – חיישן סוכר רציף ליברה 2 מאושר היום לא רק לחולי סוכרת סוג 1 אלא גם לחולים עם סוכרת מסוג 2 אשר מטופלים במשאבת אינסולין או מזריקים אינסולין 4 פעמים ביום בחצי שנה אחרונה.

ליברה 2 לעומת ליברה 1 מכיל גם התראות לרמת סוכר גבוהה או נמוכה ועובד עם אפליקציה בטלפון הנייד, ללא צורך בקורא ייעודי.

כל המערכות היום, הן משאבות והן חיישנים/סנסורים, מתחברים לאפליקציות שמייצרות דו”חות לשימוש המטופל והצוות הרפואי שמטפל בו ורובן ניתנות גם לשידור מרחוק וכך המטופל לא חייב להגיע למרפאה להוריד את הנתונים כפי שהיה עד לאחרונה. מרפאות רבות עבור למרפאה וירטואלית וכך הזמינות הרבה יותר טובה.

לחלק מהחיישנים יש גם אפשרות לשדר למספר מכשירי טלפון, למשל אצל ילדים להורים ולגננת/מורה, וברובם ישנן התראות מובנות למצבי היפו והיפרגליקמיה כפי שציינתי לעיל.

גם המשאבות היום משוכללות יותר ורובן מסוגלות לבצע השהייה של הזלפת האינסולין כאשר המטופל נמצא או אפילו מתקרב לנפילת סוכר.

אין ספק שיש עוד מה לשפר אבל הטכנולוגיה היום טובה יותר למטופל הסוכרתי ולצוות המטפל.

===

ד”ר נירית אבירן הינה מומחית ברפואה פנימית, באנדוקרינולוגיה ובסוכרת.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
Print