בדיקת הפאפ הינה בדיקת סקר, אשר מטרתה זיהוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. הבדיקה שונה מקופת חולים אחת לאחרת, כאשר חלק מהקופות משתמשות עדיין בשיטה הישנה לבדיקה- בה הרופא מורח את הריר הצווארי שהופק על ידי מטוש עץ, על משטח זכוכית. באופן זה התוצאה המתקבלת מעניקה תשובה אך ורק על מראה התאים שנשרו לריר הצווארי, ולא על נוכחות וירוס הפפילומה האנושי (HPV) בריר. בנוסף, רמת האמינות של הבדיקה נמוך יותר מבשיטת הפאפ הרטוב, בו טובל הרופא את מטוש הסיליקון בכוסית המכילה נוזל- המשמרת את תאי הריר הצווארי. בשיטה החדשה הנהוגה כיום, נלקחת דגימת הריר לבדיקה לנוכחיות וירוס הפפילומה האנושי. התשובה המתקבלת בבדיקה החדשה, כוללת הן את מראה התאים שבריר הצווארי, והן את זן וירוס הפפילומה האנושי, באם קיים שם.
תשובות אפשריות לבדיקת הפאפ:
לתשובת הפאפ שני חלקים- ציטולוגיה (מראה התאים) ונוכחות HPV:
ציטולוגיה:
1. פאפ תקין- NEGATIVE FOR DYSPLASIA, במקרה זה לא נמצאו תאים חריגים בריר הצווארי. רמת האמינות של התשובה נעה הינה 60-70%, לפי סוג הבדיקה שבוצע.
2. ASCUS: קיצור של: ATYPICAL SQUAMOUS CELLS- UNDETERMIND SIGNIFICANCE, כלומר- תאים במראה חריג, אשר המעבדה אינה יודעת בודאות את משמעותן. זוהי התוצאה הנפוצה ביותר מבין התוצאו החריגות בפאפ, ונדיר שהיא מתבררת כממאירה.
3. LGSIL או LSIL: קיצור של LOW GRADE SQUAMOUS INTRA-EPITHILIAL LESION, ממצא שהינו סימן להדבקה בוירוס הפפילומה, אשר עשה נזק קל מאוד, החולף לרוב לבד. הממצא מקביל לתשובת ביופסיה של CIN1, קיצור של CERVICAL INTRAEPITHILIAL NEOPLASIA
4. HGSIL או HSIL: קיצור של HIGH GRADE SQUAMOUS INTRA-EPITHILIAL LESION, ממצא המקביל בביופסיה של CIN2-3, קיצור של CERVICAL INTRAEPITHILIAL NEOPLASIA. מדובר בממצא טרום ממאיר הדורש טיפול בתדירות גבוהה.האישה תופנה במקרים אלו לבדיקת קולפוסקופיה וייתכן ותילקח ביופסיה. אולם גם במקרים אלו, טיפול נכון מונע לרוב התפתחות לסרטן.
5. AIS: קיצור של ADENOCARCINOMA IN SITU, ממצא ממאיר בדרגה נמוכה, הדורש התייחסות מיידית.
6. AGC: קיצור של ACUTE GLANDULAR CELL, היכול להופיע עם סיומת- US- UNDETERMIND SIGNIFICANCE,או עם סיומת FAVOR NEOPLASIA. בשני המקרים יש צורך בבדיקת קולפוסקופיה, עם ביופסיה אפשרית, גירוד תעלת צוואר הרחם ובנשים מעל גיל 35- גם ביופסיה מחלל הרחם.
נוכחות וירוס פפילומה:
1. חלק מהמעבדות נותנות תשובה לנוכחות זן הוירוס – את מספר הזן ואת רמת האלימות שלו, בין אם נמוכה או גבוהה.
2. בחלק מהמעבדות מצוינת אך ורק נוכחות של זנים אלימים של וירוס הפפילומה, כיון שלזנים לא אלימים אין לרוב משמעות. במקרים אלו מצויינים בנפרד שני הזנים האלימים ביותר- 16 ו-18. שאר הזנים האלימים (12 במספר) מאוגדים יחד לקבוצה אחת- OTHER HIGH RISK.