ראשית כל יש לומר, כי כותב המאמר מעולם לא עבר כמובן בדיקה גינקולוגית. הוא אינו מכיר את תחושת החדירה בבדיקה, לא הפיזית ולא הנפשית, ועל כן איננו מסוגל או מתיימר להזדהות איתה.
מאמר זה נכתב בעיקר כתוצאה מתצפית רבת שנים על המטופלות אותן בדק, וניסיונות שיפור עצמיים ושל המתמחים אותם חינך במהלך השנים.
אם קיימים חוסרים תוספות או הערות, נשמח להוספתן, בצורה מכבדת כמובן.
הסבל בבדיקה הגינקולוגית מתחיל עוד טרם האישה התפשטה ונשכבה על המיטה. גופן של נשים רבות הינו מקור לביקורת עצמית ומשקעים רבי שנים. כל גינקולוג/ית חייבים להיות מודעים לכך במהלך השיחה המקדימה. שיחה זאת חייבת להיות מכבדת ככל הניתן, ללא הערות מיותרות ובוודאי ללא הערות מיניות (גם אם נאמרו בהומור, ההומור שלך אינו ההומור שלה!) ובמיוחד ללא הערות על משקל האישה, אם אין להן קשר ישיר לבדיקה. אם אתם נאלצים להעיר הערה על משקל או מראה, יש להסביר את מהות ההערה, ואת הסיבה שנאמרה.
כך למשל, משפט כמו “את ממש שמנה, את חייבת לרדת במשקל! זה מסוכן לך!” , גם אם נאמר מכוונה טובה, הינו פוגעני לאישה ולמערכת היחסים שלה עם הרופא/ה. לעומתו משפט כמו:
“אני רואה שיש שאת סובלת מעודף משקל, אני מחויב רפואית ליידע אותך כי נשים הסובלות מעודף משקל נמצאות בסיכון מוגבר לבעיות פריון ולסרטן רירית הרחם. אני יודע שזה מאבק, אבל שתדעי שכל ירידה יכולה להיות משמעותית במניעה של המחלות הללו”, מעורר יותר הבנה ומחזק את הקשר.
בתום השיחה, המעבר למיטת הבדיקה מעורר אצל נשים רבות מבוכה. מומלץ להציע תמיד אפשרות לכיסוי המפשעה במהלך הבדיקה. גם אם את רופאה, וגם אם האישה עצמה אינה יוזמת זאת, הצעת הכיסוי בונה אמון בכוונת המטפל לגונן על המטופלת מפגיעה והכרתו במצוקתה.
לבסוף- הבדיקה עצמה. הסבר במקביל לכל פעולה המבוצעת, כמו גם בקשת רשות לביצוע פעולה, אינם בגדר המלצה, אלא חובה בכל בדיקה! כפי שאני מסביר תמיד למתמחיי, הכנסת המפשק לנרתיק ללא הודעה מוקדמת וקבלת רשות, הינם בגדר תקיפה וחובה להימנע מהם!
הפחתת הכאב בבדיקה נוצרת על ידי הסבר על אופן הבדיקה ואופן שיתוף הפעולה של האישה:
על האגן צריך להיות רפוי, והישבן שמוט מעבר למיטת הבדיקה.
הדחף המובן מאוד לסגור את הרגליים ולכווץ את הנרתיק צריך להיות מלווה בהסבר חוזר שוב ושוב על הצורך בביצוע הפוך, ללא כעס וללא ביקורת.
פתיחת המפשק צריכה להיות איטית והמינימלית הנדרשת. והפעולה צריכה להיות מהירה ככל האפשר, ללא דילוג על אף קריטריון בבדיקה. אסור לוותר על איכות, אך יש להכין מראש את כל הכלים הנדרשים, כדי לקצר את הבדיקה. (כדאי ומומלץ למשל לפתוח מראש את בקבוקון הפאפ, למשל, גם אם פעולה זאת מקצרת את הבדיקה רק ב5 שניות).
כיצד ניתן להקל עוד יותר בבדיקה?
1. ניתן להציע לאישה להכניס בעצמה את המפשק. בנשים הסובלות מווגיניזמוס או ווסטיבוליטיס, המתבטאים בכאב בחדירה, הכנסת המפשק על ידי האישה יכולה להיות הבדל משמעותי ביותר.
2. ניתן להשתמש בג’לים מאלחשים כגון עזרקאין לנרתיק, כדי לאלחש את המקום- חשוב להסביר לאישה להחדיר את הג’ל כשעה לפני, בכמות מספקת.
3. ניתן ומומלץ להשתמש בכדור מפחית חרדה כגון ואבן, חצי שעה לפני הפעולה. חרדה תמיד מגבירה כאב, ולכדור זה מלבד האפשרות להפחית את החרדה, יש גם אפקט של הרפיית שרירים המועילה אף היא לבדיקה.
4. ניתן ליטול כדור נגד כאבים, כגון אדוויל או נקסין. לכדורים אלו נמצאה השפעה מיטיבה במחקרים על כאבי מחזור, לעומת תרופות אחרות.
5. במידה ונדרשת ביופסיה, ניתן ומומלץ להציע אילחוש מקומי, על ידי ספריי קסילוקאין בתוך הנרתיק (חומר זה לא עובד על העור) או הזרקה מקומית של לידוקאין.
6. יצירת אווירה תומכת – באם ניתן, מוזיקה יכולה להפחית את החרדה. לנשות המאה ה21, לעיתים האפשרות לגלוש בטלפון במהלך הבדיקה, יכולה להועיל. וכמובן, כפי שנכתב קודם, יש להישמר מכל משמר מהערות פוגעניות.
הבדיקה הגינקולוגית לעולם לא תהיה בדיקה נעימה. לכל היותר היא צפויה להיות נסבלת, ברמה של “רוע הכרחי”. חובה עלינו המטפלים לנסות להימנע מכאב למטופלת – גופני ונפשי, וזכותן של מטופלות לבקש מאיתנו את מה שיכול להקל עליהן, כמובן ללא פגיעה בהן או באיכות הבדיקה.
כולי תקווה שנושא זה שפך אור על נושא חשוב זה.
לפניות והערות, אנא פנו למחבר המאמר.