ביושבי מול מטופלות, אני מגלה שוב ושוב את הקשר שיש לנשים לרחם שלהן. זה אינו קשר ברור מאליו. האיברים בגופנו משרתים תפקיד- ולאחר שסיימו אותו, או באם אין להם תפקיד כלל, נכונותנו להיפטר מהם בעת חולי גבוהה מאוד. לא כך הוא עם הרחם. איבר זה- שמטרתו האחת ויחידה היא כאכסנייה לעוברים, אינו בעל תפקיד בהפרשת הורמונים או ביחסי מין. למעשה מרגע סיום הילודה- אין לרחם תפקיד נוסף, והוא מהווה מקור לדימומים לא סדירים, כאבים וחששות. ועם זאת- נשים לא ששות להיפרד מהרחם בעת חולי.
אין לי כמובן שום דרך להזדהות עם המטופלות בנושא זה. ההסתכלות הרפואית הינה מאוד פרקטית בעניין איברים “מיותרים” וחולים. ועם זאת- אין זה מקום הרופא להזדהות- אנחנו חייבים להיות אמפתיים לסבל ולפחד- ועם זאת לספק את כל המידע הנדרש וההמלצות- כדי שהאישה שמולנו תוכל להגיע להחלטה הנבונה והטובה ביותר מבחינתה.
אז מתי אנחנו מציעים כריתת רחם?
ניתן לחלק את הסיבות לכריתת רחם לאלו שמקורן בממאירות ואלו שמקורן לא בממאירות.
מאלו שמקורן בממאירות- סרטנים גינקולוגיים הולכים ברובם עם כריתת הרחם. הסיבה לכך היא שבכריתה של כל גידול, נדרש תמיד המנתח להגיע ל”שוליים נקיים”- כלומר רווח גדול מהגידול, כך שהסיכוי שחלק מהגידול נשאר בגוף יהיה אפסי. בשל כך- ממאירות של שחלות, רחם , חצוצרות וצוואר רחם- ילכו לרוב עם כריתת רחם- כדי לאפשר מרווח מספיק גדול מהגידול עצמו. יוצאים מין הכלל בנושא זה יהיו סרטן השפתיים- שאינו מחייב כריתה של רחם בשלביו המוקדמים, וסרטן צוואר רחם- בשלבים מוקדמים בהם ניתן להסתפק רק בכריתת הצואר או בשלבים מאוחרים בהם יש לבצע הקרנה של האגן ואין תועלת בכריתת הרחם עצמו.
הסיבות לכריתת רחם שאינן ממאירות מגוונות יותר והן מונות בין השאר את הסיבות הבאות:
1. ממצאים טרום סרטניים של רירית הרחם- או בשמם המקצועי “היפרפלזיה עם אטיפיה”. מדובר בגדילה לא מבוקרת של רירית הרחם שבה התאים מתחילים לאבד את יציבותם וצורתם ומתחילים “לפזול” לכיוון ממאירות. במקרים אלו- באם מדובר בנשים צעירות שלא סיימו ללדת או מבוגרות וחולות מאוד, ניתן לשקול טיפול בפרוגסטרון- בד”כ באופן זמני.
2. כטיפול מניעתי בממאירות אפשרית- במקרים של תסמונץ לינץ’ 2- קיים סיכון מוגבר לסרטן רירית הרחם והמעי. נשים הלוקות בתסמונת, יקבלו בד”כ המלצה לכריתת הרחם בסיום הילודה.
3. כאבים- הסיבות לכאב אגני הינן מגוונות מאוד. שרירנים כמו גם דלקות חוזרות יכולים לגרום לאי נוחות ולצורך בכריתת רחם.
שרירנים- לאחר כריתה בגישה לפרוסקופית מהרחם
4. דימום- כמובן שלא כל דימום מצריך כריתת רחם! יש טיפולים מקדימים רבים- אם תרופתיים (הורמונים בגלולות בזריקות, מדבקות, טבעות או התקנים), או ניתוחיים (גרידה של רירית הרחם, היסטרוסקופיה וגילוח הרירית או חימום של הרירית ויצירת כוויה פנימית- אבלציה). אולם משכלו האפשרויות האחרות או כשקצה סבלנותה של האישה לנסיונות, בד”כ תעלה האפשרות של כריתת רחם.
5. אנדומטריוזיס ואחותה- אדנומיוזיס. למצבים אלו מוקצית פסקה משל עצמם- בשל המשא שהן שמות על המטופלות. המחלות הללו גורמות לעיתים תכופות לכאב ביחסי מין (בשמו המקצועי- דיספראוניה), כאבים עזים בווסת (דיסמנוריאה), כאבים ביציאה (דיסכזיה), דימומים בין ווסתיים (מטרורגיה) ועוד… בד”כ הטיפול הבסיסי והפשוט ביותר במצבים אלו הינו על ידי גלולות או על ידי התקן. לעיתים יש צורך בניתוח לפרוסקופי לכריתה של מוקדים של אנדומטריוזיס שגורמים לכאב או חסימה של שופכן כלייתי המסכן את הכליה. אך לעיתים זה לא מספיק- ויש צורך בכריתת הרחם והטפולות (שחלות וחצוצרות) כדי להפסיק את מהלך המחלה.
6. צניחת איברי אגן ודליפות שתן- מצבים אלו גורמים לרוב לפגיעה באיכות החיים של הנשים הסובלות מהם. כריתת הרחם מאפשרת לרצפת האגן להפחתת המעמסה עליו ומורידה את הסיכוי להישנות התלונות המטרידות.
לאחר שהחלטנו על כריתת הרחם- הגיע הזמן להחליט איך נעשה זאת. אופן הניתוח נקבע על ידי מספר מרכיבים חשובים- יכולות המנתח, גודל הרחם, מחלת הבסיס שבגינה נכרות את הרחם ומצבה הכללי של האישה.
האפשרויות לכריתת הרחם כוללות את:
1. כריתת רחם בגישה פתוחה או בטנית- שיטה זאת שמורה לרחמים גדולים מאוד או למחלה ממאירה כמו בסרטן השחלות. החתך יכול להיות חתך רוחבי (על שם פננשטיל) או אורכי (קלאסי). בד”כ ההתאוששות מהניתוח הזה היא הארוכה ביותר וכוללת שהות של מספר ימים בבית החולים כמו גם 6 שבועות של התאוששות בבית.
רחם מחוץ לבטן- בניתוח פתוח.
2. כריתת רחם בגישה זעיר פולשנית או לפרוסקופית- שיטה זאת שמורה לרחמים קטנים עד ממוצעים, למצבים טרום ממאירים או שאינם ממאירים ובידיים של מנתח מיומן. בשיטה זאת ניתן לנתח גם סרטן רירית רחם- עם בלוטת זקיף, בצביעה של חומר ירוק פלורסנטי (ICG), וכך לחסוך את הניתוח הגדול שהיה מבוצע בעבר. גם אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס מנותחים בד”כ בגישה לפרוסקופית. קיימת היום גם אפשרות לביצוע ניתוחים בגישה של חתך בודד דרך הטבור.
מראה של הרחם כפי שנראה בלפרוסקופיה.
פתח טבורי לניתוח בחתך בודד דרך הטבור- החתך נמצא בטבור ואינו בולט ממנו (2 ס”מ)
3. כריתת רחם ווגינלית- שיטה השמורה לרחמים קטנים עד ממוצעים, הצונחים מאוד לתוך הנרתיק. כיום קיימת גם גישה בשם vNOTE, המאפשרת ניתוח לפרוסקופי דרך הנרתיק עצמו- וללא צלקות בבטן כלל. בד”כ בתום הניתוח מבוצע גם תיקון של קירות הנרתיק לשיפור הצניחה של איברי האגן.
מה מציינות מטופלות שעברו כריתת רחם?
לאחר ההתאוששות מהניתוח והפסקת הדימום והכאבים, נאלצת האישה להתרגל לחיים ללא רחמה. במה זה כרוך? רוב המחקרים שנערכו בנושא מראים כי אין שינוי משמעותי או בכלל באורח החיים לאחר כריתת רחם. אין פגיעה באיכות יחסי המין ואין פגיעה הורמונלית בנשים שעברו כריתת רחם בלבד. קיימים מחקרים שהראו ירידה בתחושת הערך העצמי של נשים לאחר כריתת רחם, אולם מדובר במחקרים ישנים מאוד- ולרוב אישה המקבלת את ההסבר המלא, שמיצתה את האפשרויות המקדימות, לא תחוש כך.
מאמר זה בא לשפוך אור על נושא כריתת רחם. במקרה של שאלות נוספות, מוזמנות לפנות אליי לפגישה.