גודש ורידי אגן

לאחרונה אני נתקל ביותר ויותר מטופלות אשר קיבלו אבחנה של גודש ורידי אגן.
אף על פי שהמודעות לתסמונת נמצאת במגמת עלייה, המידע הזמין עליה מוגבל וגישות הטיפול השונות אינן מוכרות מספיק. לכן החלטתי לנסות לשפוך מעט אור על התסמונת במאמר הבא.

תסמונת גודש ורידי האגן היא מצב בו הוורידים באגן נמתחים ומתרחבים וכתוצאה מכך נוצרת פקקת. המנגנון מזכיר את זה אשר מוביל לדליות ברגליים.
התהליך מתרחש כאשר המסתמים השולטים בזרימת הדם נחלשים או נפגמים, כתוצאה מכך ישנה זרימת דם לאחור ומתפתח תהליך אגירה של דם בורידי האגן. האיברים המושפעים מתהליך זה הם איברי האגן. קרי הרחם, השחלות והנרתיק.

לפי מספר מחקרים מהשנים האחרונות, השכיחות של גודש ורידי אגן יכולה להגיע עד ל- 15% מהנשים בשנות הרבייה. לרוב, התסמונת מופיעה אצל נשים שילדו בעבר.
בימינו, התסמונת נהפכת למוכרת יותר ומאובחנת בשכיחות גבוהה יותר, בעיקר אצל נשים אשר סובלות מכאבי אגן כרוניים אשר לא מצאו אצלן גורם אחר לכאבים.
עדיין לא לחלוטין ברור אם התסמונת מאובחנת יותר בשל העובדה שהמודעות לקיומה עלתה או אם השכיחות שלה באוכלוסייה עלתה. אולם, הרושם הוא שזה יותר קשור לעליה במודעות ושיפור בטכניקות האבחנתיות.

נשים אשר סובלות מגודש ורידי האגן מדווחות בדרך כלל על כאבים כרוניים, אשר מתוארים כעמומים באזור הבטן התחתונה, הגב התחתון ולעיתים אף ברגליים. הכאב בדרך כלל מחמיר בסוף יום או לאחר עמידה ממושכת.
תסמינים נוספים, פחות ספציפיים, כוללים הפרשות נרתיקיות מוגברות, תכיפות גבוהה במתן שתן וכאבים עם יחסי מין (דיספרנויה).

נמצא קשר גבוה בין התפקוד השחלתי לבין גודש ורידי האגן. הנחה זאת מתבססת על דיווחים רבים על כך שהגודש ואתו התסמינים, השתפרו בנשים אשר השחלות שלהן הוסרו. בנוסף, נמצא שלמעלה ממחצית מהנשים הסובלות מתסמונת גודש באגן יש ציסטות בשחלות, תלונות של כאבי מחזור או דיווח על ווסתות לא סדירות. זוהה גם קשר מסוים לנשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

מבחינה הורמונלית, אסטרוגן נמצא כגורם מרכזי בגרימת התסמונת וזאת מכיוון שהוא מגרה את התרחבות ורידי האגן. ישנו מחקר בו ביצעו דיכוי של הפרשה של האסטרוגן מהשחלות וכתוצאה מכך מטופלות דיווחו על שיפור בתסמינים.

התסמונת מאובחנת בעזרת אמצעי הדמיה כגון אולטרסאונד, ו-CT אגן וכלי דם. בנוסף, ניתן לאבחן את הגודש הורידי במהלך ניתוח באמצעות לפרוסקופיה.

מבחינת טיפול, ישנן מספר אופציות הנעות בין שמרני להתערבותי, כאשר אין קונצנזוס לגבי הטיפול האופטימלי.
נמצא שתרופות המכווצות את כלי הדם או מדכאות את התפקוד השחלתי יכולות להקל על הכאב.
ישנה גם גישה טיפולית על ידי רדיולוגיה פולשנית בה תחת צנתור מוזרקים חומרים ייעודים אשר מובילים לסגירת הורידים המורחבים.
ישנה גם אופציה ניתוחית, אשר צוברת פופולריות בזמן האחרון, כאשר בעזרת לפרוסקופיה סוגרים או צורבים את כלי הדם המורחבים.
במקרים חמורים בהם המטופלת לא הגיבה לאף טיפול מגיעים לעיתים לכריתת רחם והשחלות, אולם זה נחשב כמוצא האחרון.

מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואיננו מחליף תהליך ייעוץ ובדיקה מסודר. במקרה של שאלות נוספות, אתן מוזמנות לתאם פגישה.

===

ד”ר ירון גיל הינו מומחה בגינקולוגיה ומיילדות. ד”ר גיל משמש כמנתח בכיר, המתמחה בכירורגיה גינקולוגית מתקדמת וזעיר פולשנית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
Print