שרירנים הם אחת מהאבחנות הנפוצות ביותר בהן אני נתקל במרפאה שלי. אף על פי שהם נפוצים מאוד, יש הרבה דיסאינפורמציה ברשתות לגביהם.
שרירנים, הנקראים גם מיומות או פיברומות. הם גידולים שפירים של שריר הרחם.
שרירנים הם שכיחים ביותר. עד 80% מהנשים האפרו-אמריקאיות ולפחות 40% מכלל הנשים מפתחות שרירנים עד גיל 50. עם זאת, למרות השכיחות הגבוהה, רוב השרירנים הם קטנים, לא גורמים לתסמינים ואינם מצריכים טיפול. למעשה, רוב הנשים שלהן יש שרירנים אפילו לא מודעות לכך.
במידה ושרירנים כן גורמים לתסמינים, הסימפטום הנפוץ ביותר הינו דימום כבד בזמן הווסת.
בנוסף, בעיקר עם שרירנים גדולים, הם עלולים לגרום לתחושת תפיחות בטנית, כאבי בטן, ואף להוביל לתלונות של מערכת השתן והעיכול. תסמין נוסף, לא נפוץ, הוא הפרעה ליכולת האישה להיכנס או לשמור הריון.
התסמינים נקבעים על פי מיקום וגודל השרירן.
סוג השרירן מסווג לפי מקום צמיחתו –
- תת-רירי
- תוך דופני
- תת-סרוזלי
*ישנם תתי סוגים לקבוצות אלו.
על מנת לגדול, שרירנים זקוקים להורמונים הנשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון.
אך מה שגורם להם מלכתחילה לגדול בנשים מסוימות ובאחרות לא, עדיין לא לחלוטין ברור.
כן נמצאה נטייה גנטית לשרירנים, כלומר כאשר לאם יש שרירנים, ישנו סיכוי לא מבוטל שגם לבנות שלה יהיו שרירנים.
הסיכון להתפתחות שרירנים עולה עם הגיל כנגזרת של זמן חשיפה להורמונים. רוב השרירנים מאובחנים אצל נשים בגילאי 40-44.
לאחר גיל המעבר, כשיש ירידה של האסטרוגן והפרוגסטרון, השרירנים מתכווצים.
- אבחנה
לעיתים קרובות, האבחנה מתבצעת במהלך בדיקת גניקולוג שגרתית וזאת מכיוון שהרופא יכול לחוש בהם בעת בדיקה או לאבחן אותם אמצעות בדיקת אולטראסאונד.
בנשים עם סימפטומים בהם יש צורך לאפיין את סוג, גודל ומיקום השרירן, יש לעיתים צורך בבדיקת אולטרסאונד ע״י מומחה וזאת על מנת לבחור את הטיפול המתאים.
לעיתים, יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לקבוע את יחס השרירן לרירית הרחם ולאיברים הסמוכים.
למשל, כאשר יש צורך לוודא אם שרירן הוא תת – רירי או דוחק את חלל הרחם, ניתן לבצע בדיקת סונאר עם הזרקת מים לרחם אשר נקראת סונוהיסטרוגרם.
כאשר יש אבחנה מבדלת ו/או הקשר לאיברים הסמוכים בבטן צריך להיות מאופיין טוב יותר ניתן לבצע בנוסף, בדיקת אולטראסאונד בטן, בדיקת CT או MRI.
- אפשרויות הטיפול
סוג הטיפול נקבע לפי מספר פרמטרים, כאשר בעיקר יש חשיבות לתסמינים ולסוג השרירן. פקטורים נוספים הינם גיל האישה ותוכנית הילודה שלה.
הטיפול השמרני, התרופתי, משמש בעיקר לתסמינים של דימום מוגבר וכאבים. בדרך כלל מדובר בטיפול של גלולות למניעת הריון, בין אם משולבות (אסטרוגן + פרוגסטרון) או עם פרוגסטרון בלבד. לא נמצא שסוג מסוים של גלולות טוב יותר מאחרים לטיפול בשרירנים.
לעיתים, עם שרירנים קטנים תוך – דופניים, ניתן להפחית את כמות הדימום או את הכאבים על ידי שימוש בהתקנים הורמונליים. טיפול זה מתאים כמובן לנשים אשר לא מתכננות הריון בעתיד הקרוב.
לא קיימות כיום בשוק תרופות אשר מובילות לכיווץ והיעלמות השרירנים לטווח הארוך. האופציות שכן קיימות, הינן תרופות שמעכבות את ההורמון GNRH.
השפעותיהן זמניות בלבד, עלולות לגרום להרבה תופעות לוואי ולאחר מספר חודשים מהפסקת הטיפול השרירנים יגדלו בחזרה.
מתי יש צורך בניתוח?
שרירנים אשר מצריכים טיפול כירורגי הם אלה אשר אינם מגיבים לטיפול שמרני, מרובים או גדולים מידי.
בנוסף, שרירנים אשר גורמים לבעיות רפואיות נלוות למעט הדימום המוגבר. כגון כאבי בטן, תחושת תפיחות ותסמינים של מערכת העיכול ודרכי השתן לעיתים מצריכים גישה ניתוחית.
הסרת השרירנים נקראת מיומקטומיה. הגישה הניתוחית יכולה להיות פתוחה, היסטרוסקופית או בטנית זעיר פולשנית והיא נקבעת לפי סוג, מיקום וגודל השרירן.
בימינו, חלק ניכר מהניתוחים מבוצעים באמצעות טכניקות כירורגיות זעיר פולשניות.
יש לקחת בחשבון שישנו סיכוי גבוה מאוד לחזרה של השרירנים לאחר מספר שנים ולכן תזמון ואופי הניתוח צריך להיות מתוכנן היטב.
הסרת רחם שמורה לנשים אשר סיימו את תוכנית הילודה שלהן. קרי, לא מעוניינות בהריונות נוספים.
זהו טיפול דפנטיבי אשר לאחריו אין חזרה של השרירנים.
בצפון אמריקה, רחם שרירני הינו האינדיקציה הכי נפוצה להסרת הרחם.
כאמור, בימינו, רוב הסרות הרחם נערכות בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית ולכן זמן ההחלמה הינו קצר יחסית.
אופציה נוספת לטיפול בשרירנים הינה צנתור עורקי הרחם. זו היא פעולה אשר מתבצעת על ידי רדיולוגים פולשניים, אשר מזריקים חומר שסוגר את זרימת הדם לעורקי הרחם, זה מוביל לאיסכמיה ונמק של השרירנים. לפעולה זו יש סיכוי הצלחה גבוהים יחסית במטופלות הנכונות. אולם, למרות שהפעולה עצמה קצרה, הליך הנמק של השרירנים מתואר ככואב מאוד ונמשך מספר שבועות.
ישנן אופציות טיפול נוספות, אבל הן עדיין נחשבות למחקריות ולא הוכחו מדעית כחד משמעית יעילות או בטוחות. הן כוללות את הטכניקה של אולטראסאונד ממוקד מונחה הדמיה ומיוליזה.
שאלות נפוצות לגבי שרירנים
Q: האם שרירנים גורמים לאי פריון או מפריעים לכניסה להריון.
A: הרוב המוחלט של השרירנים איננו מוביל לבעיות עם כניסה או שמירה על הריון. סוג אחד של שרירנים, הסוג התוך – דופני, אשר בולט בחלל הרחם, נמצא כמפריע ליכולתה של האישה להיכנס להריון. ניתן לטפל בכך ביעילות באמצעות ניתוח זעיר פולשני על בסיס אשפוז.
- Q: מה קורה לשרירנים בזמן הריון?
- A: חוק האצבע אומר ששליש מהשרירנים נשארים באותו הגודל בזמן ההריון, שליש יתכווצו ושליש יגדלו. אין דרך לצפות מראש אילו שרירנים ישנו את גודלם ואילו ישארו יציבים.
- Q: האם נשים בהריון אשר סובלות משרירנים צריכות לעבור לידה בניתוח קיסרי.
- A: נשים בהריון עם שרירנים אינן צריכות בהכרח לעבור ניתוח קיסרי.
במידה וישנו שרירן במיקום החוסם את תעלת הלידה, מצב לא נפוץ, יש צורך בניתוח.
- Q: שרירנים שצומחים במהירות פירושם גידול סרטני.
- A: הגידול הסרטני אשר דומה לשרירן, נקרא סרקומה או ליומיוסרקומה. הוא נדיר יחסית עם שכיחות של כשלוש עד שבע מקרים ל-100,000 נשים. השכיחות מתגברת מעט כאשר מוצאים לראשונה ממצאים רחמיים אחרי גיל המעבר, בנשים עם היסטוריה של הקרנות ומוצא אפרו-אמריקאי.
לא נמצא קשר חד משמעי בין קצב גדילה לבין סיכוי לממאירות.
מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואיננו מחליף תהליך ייעוץ ובדיקה מסודר. במקרה של שאלות נוספות, אתן מוזמנות לתאם פגישה.
===
ד”ר ירון גיל הינו מומחה בגינקולוגיה ומיילדות. ד”ר גיל משמש כמנתח בכיר, המתמחה בכירורגיה גינקולוגית מתקדמת וזעיר פולשנית.
