העריה (הפות)
העריה הינו אזור איברי המין הנראים בין רגלי האישה. הוא כולל בתוכו את השפתיים הגדולות החיצוניות (labia majora), השפתיים הקטנות הפנימיות (labia minora) , הדגדגן, שופכת השתן ופתח הנרתיק. האזור שבין העריה ופי הטבעת נקרא חיץ נקבים או פרינאום.
מהו סרטן?
איברי הגוף בנויים מיחידות קטנות הנקראות תאים. במקרה של סרטן מתחיל אחד התאים הללו לצמוח בצורה לא מבוקרת ומחוץ למקומו- עד שהוא מהווה סכנה לאיברים סביבו- הרחם, החצוצרות, השחלות, הנרתיק, המעי הגס והדק, השופכה, שלפוחית השתן. ואף איברים מרוחקים יותר.
מהו סרטן העריה?
קבוצת סרטנים נדירה המהווה 3-5% מהגידולים הגינקולוגיים. הסרטן מופיע לרוב בנשים לאחר גיל סיום הווסת, אולם שכיחותו בקרב נשים צעירות הולכת ועולה.
בין הסוגים השונים נפוץ במיוחד הסוג האפיתליאלי (קשקשי) שלו קשר לווירוס הפפילומה האנושי.
מהם התסמינים של סרטן העריה?
הסימן השכיח ביותר לסרטן העריה הינו שינוי במראה הפות ובתחושה בו- הופעת כיב חדש, פצע או התעבות של העור, גירוד, צריבה בשתן או כאב בפות או תחושה חריגה. הופעת הנגע יכולה להיות מלווה בדימום מקומי. במקרים אלו מומלץ לגשת לבדיקה במרפאת נשים.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן העריה?
מבין הסוגים השונים של סרטן העריה, הנפוץ ביותר הינו הסוג האפיתליאלי. גורמי הסיכון שלו כוללים בין השאר:
גיל- רוב הנשים החולות מתגלות לאחר גיל 65.
מחלת עור מקדימה- מחלות כגון ליכן סקלרוזיס ומחלת פג’ט מהוות מצב מקדים לסרטן העריה ודורשות מעקב וטיפול מתאים.
נגיף הפפילומה האנושי- לווירוס זה המועבר במגע מיני תתי סוגים רבים, אשר רק מיעוטם יכולים לגרום למצב טרום ממאיר (נאואפיתליאלי, המכונים VIN) או ממאיר בעריה. החיסון הניתן היום מוריד את הסיכוי להידבק בחלק מהסוגים הללו ומוריד את השכיחות של סרטן העריה.
מצבים המחלישים את מערכת החיסון כגון עישון מעלים את שכיחות ההדבקה בווירוס ואת החולי בסרטן.
כיצד מאבחנים את סרטן העריה?
האבחנה הראשונית מבוצעת לרוב במרפאת הנשים הרגילה, משם תופני למרפאה גינקולוגית אונקולוגית לביצוע בדיקת קולפוסקופיה ונטילת ביופסיה.
וולווסקופיה (VOLVASCOPY): בדיקה המבוצעת במרפאה עם ציוד מיקרוסקופי המאפשר מבט תחת הגדלה. בבדיקה מזוהים אזורים החשודים לשינויים ממאירים או טרום ממאירים ונלקחת מהם דגימה. האבחנה הסופית מבוצעת על ידי שליחת הדגימה למעבדה הבדיקה אורכת כרבע שעה ולעיתים מלווה באי נוחות קלה.
במידה ויזוהה ממצא טרום סרטני או סרטן צוואר הרחם, תישלחי לבדיקות מעבדה והדמיה היכולות לכלול בדיקות דם, צילום חזה, CT, PET-CT, או MRI.
מטרת ההדמיה לזהות את מידת התפשטות המחלה והחלטה על טיפול רפואי הולם.
שלב המחלה מתאר עד כמה הגידול גדל והתפשט.
סרטן העריה מדורג בניתוח בשיטת דירוג בת 4 שלבים:
שלב 1 – הסרטן מוגבל לעריה ולפרינאום
שלב 2 – הסרטן החל להתפשט מקומית לחלק התחתון של השופכה, הנרתיק או פי הטבעת
שלב 3 – הסרטן התפשט אל בלוטות הלימפה המפשעתיות
שלב 4 – הגידול התפשט אל החלקים העליונים של השופכה, הנרתיק או פי הטבעת, או לאיברים מרוחקים יותר, כגון כבד וריאות, או שהגידול בבלוטות הלימפה יצר כיב.
כיצד מטפלים בסרטן העריה?
בסיס הטיפול בסרטן העריה כולל ניתוח להסרת הגידול או טיפול משולב של קרינה וכימותרפיה. בשתי האפשרויות סיכויי ההחלמה דומים והבחירה בהן תלויה לפי מידת התפשטות הגידול.
לעיתים מלווה הניתוח במתן טיפול משלים של קרינה (רדיותראפיה) בשילוב או ללא כימותרפיה או כימותרפיה לבד. הצורך בטיפול משלים נקבע על פי תוצאות הפתולוגיה מהניתוח, על פי חומרת התפשטות המחלה.
שמירה על הבסיס הטיפולי הזה, אשר נמצא יעיל ביותר לפי תוצאות מחקרים קליניים גדולים, משפר את תוצאות הטיפול במחלה. מרכזי הטיפול המוסמכים שומרים כולם על אותו הבסיס.
מה מבוצע בניתוח לסרטן העריה?
הניתוח כולל לרוב כריתה מקומית רדיקלית- בו מוצא הגידול במלואו, כשהוא מוקף ברקמה בריאה, במטרה שלא לפספס גידול הנשאר מאחור. בנוסף יוצאו או יידגמו בלוטות המפשעה כדי להעריך את רמת ההתפשטות אליהן.
מהם סוגי הניתוחים השונים לסרטן העריה?
ניתוחי סרטן העריה העיקריים הינם-
כריתה מקומית: ניתוח בהרדמה מלאה או אזורית, בו מוסר הגידול במלואו כולל רקמה תקינה סביבו. הניתוח מיועד לממצאים טרום ממאירים. ניתן להחליף את הניתוח גם בטיפול מקומי בלייזר לצריבת הממצא.
כריתה מקומית רדיקלית: בניתוח זה מוסר הגידול במלואו עם רקמה עבה של מעל 1 ס”מ סביבו. לפי מיקום וגודל הגידול יידגמו גם בלוטות הלימפה המפשעתיות בצד אחד או בשני הצדדים. קיימת היום שיטה המאפשרת כריתה של בלוטת הזקיף- בלוטת הלימפה הראשונה המנקזת את הצד הרלבנטי.
כריתה רדיקלית מלאה של העריה: ניתוח מורכב מבחינה גופנית נפשית ומינית זה נשמר למצבים חריגים מאוד. הוא כולל כריתה של כל ההיקף של הפות, כולל בלוטות הלימפה המפשעתיות. במידת האפשר הוא מלווה בניתוח לשחזור הפות.
סוגי הניתוחים השונים בסרטן העריה (המשך)
אקזנטרציה: ניתוח המיועד לנשים אשר הממאירות התפשטה לאיברים הסמוכים- פי הטבעת, שופכת השתן והנרתיק.
לצורך הסרה מלאה של הגידול יוסרו האיברים הנגועים במחלה. מערכת העיכול ומערכת השתן ינוקזו לפתחים חיצוניים בדופן הבטן. בחלק מהמקרים ניתן לשחזר את הנרתיק לצורך קיום יחסי מין.
ההחלמה מניתוח זה מורכבת מבחינה רגשית וגופנית, ולכן הוא שמור למצבים קיצוניים בהם גם טיפול בקרינה אינו אפשרי או מספק.
לניתוח באזור העריה השפעות גופניות ונפשיות רחבות.
למטופלות מומלץ להשתמש בשירותי התמיכה הנפשית לאחר הניתוח.
במידת האפשר ניתן לשקול ניתוח משחזר של אזור העריה.
כיצד מתעוררים מהניתוח?
ניתוח רדיקלי באזור הפות נעשה בגישה מקומית- הצלקות יופיעו באיזור החיתוך סביב הפות או מעל בלוטות הלימפה המפשעתיות. (א). בחלק מהמקרים יושאר נקז מקומי.
ניתוח האקזנטרציה נעשה בגישה בטנית אורכית. הצלקת תופיע מקו התחתון ועד קו החזיה. (ב)
מערכת השתן תנוקז לפתח בצד הבטן לאוראוסטומה.
לצורך מעקב אחרי אפשרות של דימום או דליפה מאזורי הניתוח, ייתכן ויושארו נקזים לחלל הבטן.במידה והניתוח כלל קרבה גדולה למערכת העיכול או אף כריתה של חלקה, ייתכן שתושאר גם זונדה- צינור מהאף אל תוך הקיבה כדי למנוע לחץ על מערכת העיכול. צינור זה יכול אף לשמש להזנה.
מערכת העיכול תנוקז אל סטומה בצד הבטן ותרוקן אל שקית
למניעת פקקת ורידית יושמו גרבי לחץ על הרגליים שיבצעו עיסוי מתמשך.
מה צפוי לאחר הניתוח?
זמן ההחלמה משתנה מאישה לאישה ותלוי על פי רוב בהיקף הניתוח ובמצב התפקודי לפניו.
זמן האשפוז אף הוא משתנה מאישה לאישה- על פי יכולת ההחלמה שלה.
שיבה מוקדמת לתפקוד- תנועה ואכילה, מגבירה את מהירות ההחלמה וההתאוששות. על כן חשוב להקפיד על נטילת משככי כאבים עפ”י הנדרש- לצורך עידוד החלמה.
הרקמות אשר נכרתו במהלך הניתוח נשלחות לבדיקה פתולוגית וזאת צפויה להגיע כשלושה שבועות לאחר הניתוח.
בשחרור הביתה יומלץ להימנע מפעילות גופנית הכוללת הרמת משאות כבדים (מעל 2 ק”ג) ופעילות ספורטיבית- עד לבדיקת הרופא הבאה ווידוא סגירת הצלקת.
טרם השחרור עליך לוודא שקיבלת זימון למפגש הבא- כמו גם מועד לטיפול משלים במידת הצורך.
בשל היקף הניתוח, וקרבתו לאיברים הסמוכים, כמו גם אופי המחלה לחדור ולפרוץ לאיברים סמוכים- יכולים סיבוכים מאוחרים להופיע גם לאחר השיבה הביתה.
יש להקפיד על ערנות ולחזור למיון נשים בבית החולים בו נותחת בכל הופעת סימן חריג:
חום מעל 37.5 מעלות.
כל דימום חריג
כל כאב חריג
חולשה חדשה
הקאות חדשות
שינוי בהרגלי היציאה (עצירות או שלשול)
*למיון נשים מומלץ להגיע עם כל התיק הרפואי ובמיוחד מכתב השחרור מהמחלקה.