דלקת גרון בילדים – סטרפטוקוק או וירוס

דלקת גרון הינה מחלה זיהומית היכולה להגרם על חיידקים או וירוסים. המחלה מתאפיינת בחום גבוה המופיע בפתאומיות מלווה בכאבי ראש עזים, כאב בגרון, כאב בבליעה ולעיתים צמרמורות כאבי שרירים ובטן, הקאות והרגשה כללית רעה.

בבדיקה גופנית ניתן למצוא משטחי מוגלה על השקדיים, בלוטות צוואריות נפוחות  ופריחה אדומה על החיך. חשוב לשים לב כאשר מלווה גם בדלקת עיניים, שיעול ונזלת יש לחשוד במחלה וירלית.

לא ניתן לקבוע אבחנה וודאית רק על פי סימפטומים בלבד, ואבחנה של רופא מיומן מגיעה רק עד 50%-75%  מהמקרים.  משטח גרון או בדיקה מהירה של סטרפטוקוקים חיונית לבסס האבחנה.

לעיתים הדלקת מלווה בפריחה על הגוף והפנים ואז נקראת סקרלטינה או שנית. ההסבר לכך היא שהחיידק הודבק בקטע של DNA  המייצר רעלן וכך מגיב הגוף אליו.  הפריחה נקודתית אדומה ומחוספס תעל פני הגוף בקפלי העור במרפקים מופיעים קוים אדומים, כאשר על הפנים אופייני שחסרה סביב הפה..  הלשון תחילה  מחופה ופטמיות הטעם נותנות מראה של תות ומכאן השם – לשון תותית.  בהמשך תתקלף לגמרי ותשאיר מראה אדום עם הדגשה של בלוטות הטעם.

 מה ההגיון מאחורי הטיפול  בדלקת גרון  חיידקית?

המטרה העיקרית בטיפול הוא מניעת קדחת השיגרון(מחלה הגורמת לפגיעה לבבית באחוז קטן מהחולים).  טיפול אנטיביוטי אם יקצר את משך המחלה יקצר ב- 12-24 שעות כך שבניגוד למבוגרים, בלידים אין הגיון בתחילת טיפול לפני תשובת משטח הגרון אלא במקרים חריגים.

הסיבוכים הנובעים מחיידק הסטרפטוקוקוס נגרמים על ידי זנים ספציפיים ששכיחותם יורדת עם השנים מאז גילוי הפניצילין והשיפור ברמת החיים בעולם.  לא כל אחד יפתח סיבוך – דרושה התאמה בין המארח (החולה)  והנוגדנים שהוא מייצר כנגד הסטרפטוקוקוס כדי גרום  למחלה. לכן לא כל אחד יחלה אפילו יחלה בזן הסטרפטוקוקוס המסוים הגורם למחלות אלו.

מי חולה

המחלה נפוצה בילדים בגילאי 5-15 , סיבוכים מסטרפטוקוקוס כמו דלקת שיגרונית או דלקת כליות מופיעים  כמעט תמיד בילדים אחרי גיל  3.5 – 4  שנים. תינוקות מתחת לגיל שנה נדיר  שחולים בדלקת גרון סטרפטוקוקלית.  אודם בגרון איננו אבחנה ולעיתים נראות  נקודות מוגלה לבנות על השקדיים   מלווים במחלת חום אצל תינוקות – משטחי גרון במקרים אלו כמעט תמיד שליליים

האם כל ילד עם משטח גרון חיובי זקוק לאנטיביוטיקה?

ילדים עם חום , כאב גרון, מוגלה על השקדיים ומשטח חיובי צריכים טיפול אנטיביוטי. יש נטייה גוברת בין המומחים לא לטפל במקרים שהילד בריא ומשטח הגרון חיובי( אילו מקרים של נשאות ללא תסמינים וקיימת בתקופות שונות ב-1/3 מהילדים בגיל הזה).  הדרך הפשוטה להימנע ממצבים  בהם עולה השאלה היא פשוט לא לקח משטחי גרון בילדים בריאים, כולל מילדים שסיימו טיפול אנטיביוטי לגרון.  מצבים של “נוירוזה של סטרפטוקוקוס”  שכיחים לאחרונה והבלבול ניכר הן בין המטופלים והן בין הרופאים.  כדי להוסיף סיבוך להתלבטות – הטיפול המקובל בדלקות הגרון הוא ברפפן, מוקסיפן או אוגמנטין שהן תרופות אנטיביוטיות המכוונות לעצור את התחלקות החיידקים (התרבותם) ואינם הורגות חיידקים החיים ב”שלוה”  בלוע.  לפיכך הן לא מסוגלות לחסל את החיידקים מגרונם של הנשאים.  כדי להיפטר מחיידק במצב מנוחה = במצב של נשאות יש צורך באנטיביוטיקות אגרסיביות כקלינדמיצין,  לאחר קורס בתרופות מסוג זה, משטח הגרון ייהפך שלילי.  הבעיה היא שנשאים נוטים להידבק בשנית מיד ולכן במגע הראשון עם החיידק יחזרו להיות נשאים, והטיפול פעמים רבות הוא לחינם.

המקרה החריג הוא במצב שבן משפחה חולה בקדחת השיגרון.  אז יש חובה לטפל בכל נשא, או כל מי שנמצא חיידק בגרונו אף אם אינו חולה.

תרופת הבחירה היא פניצילין, ועדיין (למרות ההפתעה)  חיידקי הסטרפטוקוקוס עדיין לא פיתחו עמידות לתרופה.  זריקה בודדת של בנזטין פניצילין נהוגה בארה”ב.  טיפול ל- 10 ימים ממומלץ כתחליף.  לאחרונה פורסמו עבודות שהראו יעילות זהה בטיפול של 5 ימים, של כל המנה היומית בבת אחת.  לילדים הרגישים לפניצילין – התרופה המומלצת היא אריטרומיצין.  רבים ההורים המבקשים  תרופות אחרות כמו אזניל (יעיל רק ב 80%  מהמקרים) סופרן או רספרים שהם  אינם מאוד יעילים בדלקת הגרון.  למרות דיווחי ההורים – אין כל צורך בטיפול באוגמנטין – אוגמנטין  אמור לתת תשובה לחיידקים אחרים שפתחו עמידות לפניצילין!

מתי מסתיימת ההדבקה, מתי חוזרים לבית הספר?

רוב החולים מבריאים תוך 24 שעות (85%) .  הסימפטומים חולפים לפני שמשטח הגרון נעשה שלילי. מומלץ לחכות לפחות יממה מתחילת הטיפול לפני שהילד יבוא במגע עם בני כיתתו.

כמה זמן לאחר תחילת הדלקת הטיפול יהיה עדיין יעיל למנוע סיבוכים?

יש להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר.  אלא שאין כל בעיה לחכות עד לקבלת תוצאות משטח   הגרון.  נמצא גם שהמתנה של יממה לפני תחילת הטיפול מקטינה את סיכויי הכישלון הטיפולי או חזרת הדלקת בהמשך.  ההגיון הוא שדחית הטיפול מאפשרת תגובה אימונית טובה יותר של הגוף ויצירת “חיסון” .  (אין חיסון לסטרפטוקקוס  – המחלה חוזרת בניגוד למחלות וירליות).  מרבית מקרי קדחת השיגרון כיום לא דווחו על דלקת גרון לפני הופעת המחלה (הזיהום בחיידק היה סמוי) אולם בכל מקרה כדי למנוע קדחת שגרון יש לטפל לפני היום ה- 9 למחלה.

———————————–

ד”ר דני הדס
מומחה ברפואת ילדים
מומחה בקרדיולוגיית ילדים
מומחה בהפרעות קצב ילדים
בוגר הקורס לקרדיולוגיית ספורט של ה ESC
בוגר הקורס לקרדיולוגיית ספורט של הוועד האולימפי הבינלאומי והתנסות במרכז הרפואי של הנבחרת האולימפית האיטלקית (CONI )
מאסטר בקרדיולוגיית ספורט
חבר האיגוד האירופי לקרדיולוגיה מונעת
חבר החברה הישראלית לרפואת ספורט
המומחה היחידי בארץ בעל השכלה צולבת הן של קרדיולוגית ילדים והן של קרדיולוגית ספורט.

www.sportcardiology.co.il

https://www.medreviews.co.il/provider/dr-hadas-dan

Sportcardiology@gmail.com

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
Print