שדיים גדולים עשויים להתפתח באופן טבעי מגיל צעיר וללוות אותך לאורך כל החיים, או לחלופין, להתפתח כתוצאה מהריון או עלייה במשקל. בניגוד להגדלת חזה, ניתוח הקטנת חזה עונה על צורך הכרחי, מכיוון שחזה גדול מדי הוא לא רק בעיה אסתטית, אלא נחשב אף כבעיה רפואית. נשים רבות חוות מצוקה של ממש, החל מהערות פוגעניות ומעליבות, דרך חוסר ביטחון עצמי, אי יכולות ללבוש בגדים מחמיאים, להשתתף בפעילויות ספורטיביות וחברתיות או לקיים מערכת יחסים אינטימית, ועד לבעיות בריאותיות כמו כאבים בצוואר ובגב, חריצים בכתפיים שנגרמים מרצועות החזייה, פטרת מתחת לשד (במיוחד בארצות חמות כמו שלנו) ועוד. במצבים אלה ניתן לקבל אישור של רוב קופות החולים ולבצע את הניתוח על חשבון הקופה בבית חולים ציבורי.
איזה שד נחשב גדול?
על פי הגדרות רוב קופות החולים, שד גדול הוא שד שיש להוריד ממנו כ- 750 גרם כדי להשיג שד שמתאים לגוף האישה. בארצות הברית מוגדר שד גדול ככזה שיש להוריד ממנו 500 גרם.
מה אפשר להשיג בניתוח?
קודם כל חזה בגודל הרצוי, המתאים יותר למבנה הגוף. כמו כן אפשר לצפות לירידה בכאבי הגב ובשאר התסמינים הקשורים לחזה גדולים, וקל יותר להשתתף בפעילות ספורטיבית. נשים שסבלו מחרדות, בושה וחוסר רצון לקחת חלק בפעילויות חברתיות מדווחות על בטחון עצמי ודימוי עצמי משופרים.
מה חשוב לדעת לפני הניתוח?
שניתוח כזה משאיר צלקות על גבי החזה עצמם. לכן, בפגישה עם הרופא יש לשים לב להסברים על מיקום הצלקות אחרי הניתוח.
איך יודע הרופא איפה וכמה לחתוך?
עוד לפני הניתוח, במהלך הפגישה המקדימה, יבדוק המנתח את החזה – בדיקה המתבצעת בעמידה. הוא יעריך את גודל השד, את מידת הצניחה שלו ואת גודל העטרה, שהיא העיגול החום-ורוד המקיף את הפיטמה. בדרך כלל בחזה גדולים העטרה גדולה מאוד ויש להקטין אותה כחלק מהקטנת השד. אחרי הבדיקה, ובהתאם לתוצאותיה, כדאי ומומלץ לסכם עם הרופא על הגודל הרצוי. בניתוח להקטנת חזה אין אמנם אפשרות להתחייב לגודל מסוים, אבל ניתן בהחלט להגיע לגודל הקרוב לגודל הרצוי.
מה צריך לעשות לפני הניתוח?
לבדוק האם קיימים זיהומים בשד, בפטמה או מחת לקפל התת-שדי. אם ישנם כאלה יש צורך בטיפול מקומי כדי להקטין את הסיכוי לזיהום בניתוח. לבדוק, ידנית, האם יש גושים בשד. מעל גיל 40 מומלץ לבצע ממוגרפיה לפני הניתוח.
הניתוח עצמו
ניתוח הקטנת החזה עצמו נעשה בהרדמה כללית במרכז רפואי, ונמשך בין שעתיים לשלוש שעות, בהתאם למורכבותו. התפרים בהם משתמש ד”ר פרידמן הם תפרים נמסים ואין צורך להוציאם. בסיום הניתוח נשארים נקזים, שתפקידם לנקז הפרשות או נוזלים שמצטברים באזור הניתוח. את הנקזים מוציאים, ברוב המקרים, לפני השחרור, כך שלא תאלצי לחזור איתם הביתה. את צפויה להישאר לילה אחד לצורך השגחה במרכז הרפואי, ולהשתחרר הביתה כבר למחרת הניתוח.
החלמה מניתוח הקטנת חזה
תהליך ההחלמה מהניתוח אורך מספר ימים בלבד. בימים הראשונים תחושי אולי מעט כאבים בחזה או אודם ונפיחות באזור התפרים, אך הם לא צפויים להיות חזקים, ותוכלי לחזור לפעילות רגילה במהירות. לפעילות גופנית מאומצת וספורט, תוכלי לחזור לאחר כחודש. בימים הראשונים מומלץ להשתמש בחזייה תומכת ורצוי לא להיכנס להריון כשנה אחרי הניתוח, כדי לאפשר לחזה לסיים את תקופת ההחלמה שלו.
הקטנת חזה – סיבוכים אפשריים
כמו בכל פעולה כירורגית, גם בניתוח הקטנת חזה יתכנו סיבוכים, אם כי הם לא נפוצים: זיהום ודימום או שינוי בתחושה (אובדן תחושה או תחושת יתר) בשד או בפטמה. לסיבוכים מסוימים, כמו פתיחה של התפרים, מצב של נמק בעור, או נמק של הפטמה, יש סבירות גבוהה יותר להתרחש בקרב נשים מעשנות, וזאת משום שבסיגריות יש חומרים שמכווצים כלי דם וכך פחות דם מגיע לאזור הניתוח. בניתוח הקטנת חזה קיים סיכוי לפגיעה ביכולת ההנקה.
איפה מתבצע החתך?
מיקומו של החתך ואורכו תלוי בגודל השד שרוצים להקטין . שהשד גדול יותר או שיש יותר עודף עור ניכר, (כלומר שד צנוח יותר.) או שאיכות העור ירודה (ריבוי סימני מתיחה) יהיה צורך בחתך ארוך יותר – בצורת עוגן או T הפוך.
בשד בגודל בינוני יתבצע החתך סביב העטרה. בשד גדול יותר יתבצע החתך סביב העטרה ואז ירד, בקו ישר עד לקפל התת שדי – זה נקרא חתך בצלקת קצרה, בשד גדול במיוחד יתבצע החתך סביב העטרה, ירד בקו ישר עד לקפל התת-שדי וימשיך לכל אורכו של הקפל הזה. הבשורות הטובות הן שפרט לסימן שסביב העטרה יהיו כל הצלקות בחלק התחתון של השד, ולפיכך אפשר יהיה להסתיר אותן בחזיה או בבגד-ים.
מה עושים בניתוח?
כורתים גם את עודף העור וגם חלק ניכר מרקמת השד, מעצבים את רקמת השד מחדש בעזרת תפרים ומעבירים את העטרה והפיטמה למיקום גבוה יותר מאשר היו בו לפני כן. ברוב השיטות אין צורך לנתק את הפטמה והעטרה מאספקת הדם שלהן, אבל בניתוחים של חזה גדולים במיוחד – שבהם שצריך להוריד מעל ק”ג וחצי מכל צד – לעיתים עדיף לנתק את הפטמה והעטרה מאספקת הדם ולקראת סוף הניתוח לחבר אותם למיקום הנכון מבחינה אנטומית. השיטה הזו בטוחה יותר בחזה גדולים במיוחד, אבל עלולה לגרום לירידה בתחושה בפטמה ובעטרה. בתום הניתוח חובשים את החזה בחבישה לוחצת הדבוקה לדופן בית החזה או בחזיית ספורט חזקה. את החזייה הזו יש ללבוש למשך חודש.
האם ניתן לשלב ניתוח הקטנת שדיים עם ניתוחים אחרים?
כן. ניתן לשלב ניתוח הקטנת שדיים עם ניתוחים אחרים. נהוג לשלב את הניתוח עם מתיחת בטן או שאיבת שומן, אך ניתן לשלבו עם ניתוחים רבים אחרים. כאשר מדובר בהקטנה משמעותית, מומלץ דווקא לא לשלב עם ניתוח נוסף בשל החשש להגברת הסיכוי לתופעות לוואי וסיבוכים.
באיזה סוג של הרדמה משתמשים?
הניתוח נעשה בהרדמה כללית.
כמה זמן אורך הניתוח?
בין שלוש לארבע וחצי שעות.
איך מרגישים אחרי הניתוח?
עם כאבים, אבל מעט, ובאופן מפתיע פחות מאשר אחרי ניתוח להגדלת חזה. למרות שניתוח להקטנת חזה הוא ניתוח גדול יותר בהיקפו, הוא ניתוח תת עורי – כלומר, במהלכו לא חותכים שרירים ולא חודרים לדופן בית החזה – ולכן ההחלמה קלה יותר, אם כי היא ארוכה יותר. ולמה ארוכה יותר? בגלל שיש הרבה חתכים שהריפוי שלהם הוא ריפוי איטי יחסית. המשקל הגדול יותר של השד והעובדה שאין מה שיתמוך בחתך מלמטה, לא שריר ולא רקמת חיבור טובה, מאריכים את משך הריפוי.
לעיתים קרובות משאירים נקז באזור הניתוח למשך 24-48 שעות, כדי לנקז את הנוזלים הנצברים באיזור. הנקז מוצא במשיכה שגורמת כאב רגעי. בימים הראשונים אחרי הניתוח החזה רגישים מאוד, ומומלץ להימנע ממגע פרט לזה שדורשת החלפת החבישה.
איך נראים אחרי הניתוח?
עם סימנים כחולים תת עוריים, עם תפרים, ועם חזה הרבה יותר קטנים. הבצקת והנפיחות של הרקמות יורדות בהדרגה, ואחרי 3-4 חודשים יאבד השד בין 10 ל- 15 אחוזים מהגודל שנראה אחרי החלפת התחבושת הראשונה. בשיטה בה מבוצע חתך אנכי בלבד (מהעטרה לכיוון הקפל התת-שדי), שיטה שנקראת גם “כירורגיה עם צלקות קצרות”, ייראה השד קצת מעוות וחסר בחלקו התחתון, והחתך עצמו ייראה לא סדיר, כאילו יש קפלים לאורכו. כל אלה יסתדרו לאחר כמה שבועות, כשהעור יתאים את עצמו לצורה החדשה. בכל מקרה, אין צורך להיבהל. הדברים נובעים משיטת הניתוח, וקחי בחשבון שהשד מגיע לצורתו הרצויה רק בין חודש לארבעה חודשים אחרי הניתוח.
האם הניתוח מחייב אשפוז?
כן. בגלל היקפו של הניתוח רצוי אשפוז למשך הלילה.
האם צריך לשכב?
ממש לא. רצוי לרדת מהמיטה ולהסתובב מוקדם ככל האפשר לאחר הניתוח, וזאת כדי להקטין סיבוכים ריאתיים וסיבוכים שנובעים מהופעת קרישי דם ברגליים.
האם אפשר להתרחץ?
יום אחרי החלפת התחבושת הראשונית אפשר בהחלט להתקלח, ולא לשכוח ללבוש מיד אחר כך את החזיה.
אחרי כמה זמן אפשר לחזור לעבודה?
לעבודה משרדית אפשר לחזור לאחר שבוע-עשרה ימים, לעבודה פיזית, אחרי 4-6 שבועות.
אחרי כמה זמן אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית?
אחרי כ-6 שבועות.
אחרי כמה זמן מותר לקיים יחסי מין?
רצוי להימנע מיחסי מין במשך שבוע – עשרה ימים אחרי הניתוח, כדי לא לגרום לגודש בחזה ולנפיחות של הפטמה והעטרה.
תהליך ההחלמה מהניתוח
בניגוד לנהוג לחשוב, ניתוח הקטנת שדיים הוא מהניתוחים הפחות כואבים בכירורגיה הפלסטית. עובדה זו מפתיעה רבות מהמטופלות המגיעות ליעוץ, ונובעת מהבידוד היחסי של שרירי החזה מאתר הניתוח.
לרוב ישנם כאבים קלים בימים הראשונים לאחר הניתוח, אשר נשלטים בקלות באמצעות נוגדי כאב. במהלך כל תקופת ההחלמה ועד שישה שבועות מהניתוח, יש להשתמש בחזיית לחץ (חזיית ספורט עם רכיסה קדמית) ולהימנע מפעילות מאומצת וחשיפה לשמש או למקורות מים ציבוריים (ים, בריכה).
רוב המטופלות יוכלו לשוב לעבודה משרדית ולפעילויות היום-יום לאחר כשבוע עד עשרה ימים, ולפעילות ספורטיבית כשישה שבועות מהניתוח.
מהם הסיכונים בניתוח?
כמו בכל ניתוח, גם בניתוח הקטנת שדיים קיים סיכון לדימום לאחר הניתוח או לזיהום. דימום ניכר לרב יחייב חזרה לחדר ניתוח, אך לעיתים ניתן לשלוט בו באמצעים שמרניים.
זיהום לרב יסתכם בצורך בטיפול אנטיביוטי, אך יכול גם הוא להוביל להתערבות כירורגית (למשל במקרה של הופעת מורסה שצריך לנקז). סיבוכים אלה אינם שכיחים.
צלקות בולטות (אשר ניתנות לטיפול) או הפרעה בריפוי פצע המצריכה טיפול מרפאתי, גם הן נכללות בסיכונים האפשריים בניתוח.
אסימטריה בין השדיים עלולה להיווצר אך לרב היא תוצאה של אסימטריה קודמת, ולרב אף פחותה בדרגתה.
לגבי הנקה – ע״פ הספרות העולמית, רב מוחלט של הנשים שעברו הקטנת שדיים טרם גיל הפוריות (מעל 95%) מדווחות כי הן מסוגלות להניק. עם זאת, רבות מהנשים מדווחות כי הן נזקקות לתוספות פורמולה להשלמת תזונת התינוק.
לסיכום: ניתוח הקטנת שדיים הוא ניתוח נפוץ המבוצע לבדו או בשילוב עם ניתוחים נוספים, ונהנה מפרופיל בטיחות טוב מאוד ומאחוזי שביעות רצון מהגבוהים שבהם אנו נתקלים בכירורגיה הפלסטית. זהו ניתוח עם השפעה ניכרת על איכות החיים, ורבות מהמטופלות מדווחות כי הניתוח ״שינה את חייהן״. טווח הגילאים לביצוע הניתוח רחב ביותר וכולל מטופלות החל מהעשור השני ועד העשור השמיני לחיים.