אבר המין הנשי מורכב מאזור פנימי מוסתר ( וגינה + נרתיק בעברית ) ואזור חיצוני הנראה לעין . בחלק החיצוני יש שני זוגות של שפתיים . השם הלטיני של שפתי הפות מתייחס לגודלן ועל כן נקראות שפתיים גדולות ( הצדדיות יותר ) וקטנות ( פנימיות יותר וקרובות לכניסה לנרתיק ). לשפתי הפות תפקיד בהגנה מפני זיהומים והן גם משתתפות בתהליך ההתעוררות והגירוי המיני.
במשך שנים רבות , אבר המין הנשי היה מוצנע ברוב החברות בעולם המודרני מסיבות דתיות וחברתיות ולכן ה עיסוק בו היה למעשה לא קיים.
בשנים האחרונות קיימת עלייה בטיפולים וניתוחים לעיצוב והצערה של אבר המין הנשי והדיבור על הנושא הפך לגיטימי . אנחנו רואים נוכחות גוברת לעיסוק בנושא ברשת.
הסיבות לכך רבות , בעיקר חברתיות , ולא נעסוק בכך. לדעתי האישית, אין להתייחס לניתוחים אלה באופן שונה מאשר לכל ניתוח קוסמטי אחר .
חשוב לציין שאין מראה וגודל אחיד ” אידיאלי ” של שפתי הפות. קיימת שונות ניכרת במראה השפתיים אצל נשים שונות. מראה וגודל השפתיים החיצוניות תלוי במבנה גנטי, גיל ואחוזי שומן.מראה וגודל השפתיים הפנימיות תלוי במבנה גנטי, גיל, לידות ועוד.
לא תמיד השפתיים החיצוניות (גדולות) גדולות יותר מהפנימיות ( קטנות) והשם מטעה. בתינוקות לרוב זהו המצב כיוון שהם שמנמנות ועדיין לא מפותחות מבחינה מינית עם רמות נמוכות מאד של הורמוני מין.
בגיל ההתבגרות, עם הפרשת הורמוני המין, הם משפיעים על השפתיים הפנימיות וגורמים לגדילתן ולשינוי בצבע ובמראה שלהן.
נערות ונשים רבות מעדיפות את המראה ה”תינוקי” שבו שפתי הפות הקטנות מסתתרות בין השפתיים הגדולות . כאשר המראה אינו כזה ושפתי הפות הפנימיות בולטות מבעד לשפתיים הגדולות , חלק מהנשים בודקות אפשרות לשינוי .
מהי לביופלסטיקה?
זהו ניתוח פלסטי לעיצוב שפתי הפות . רוב הניתוחים הם לשפתי הפות הפנימיות לצורך הקטנתן או תיקון של אסימטריה או עיוות כלשהוא.
הניתוח מתאים לנשים ששפתי הפות שלהן מאד בולטות ומדולדלות עם או בלי הפרעה פיזית או לנשים שכתוצאה מטראומת לידה או חבלה/ניתוח – נוצר להן עיוות במבנה השפתיים.
ללביופלסטיקה קיים גיל מינימום , לרוב 17-18, היות ויש להמתין עד לגמר גיל ההתבגרות באופן מלא. במידה והניתוח נעשה בגיל צעיר, יש לזכור שבהמשך החיים – עלייה במשקל , הריונות ובעיקר לידות – עלולים להשפיע על מראה השפתיים והמראה שלהן יהיה שונה מהמראה שהיה אחרי הניתוח.
קיימים מספר סוגי ניתוחים עם יתרונות וחסרונות בכל שיטה. בגדול , קיימות שתי שיטות עיקריות : שיטת חיתוך ישיר של שולי השפתיים לצורך הקטנתן ושיטת חיתוך בצורת יתד או משולש של השפה וחיבור הקצוות.
בשיחה עם המנתח יש להבהיר מה בדיוק מפריע לך במראה השפתיים כך שהמנתח יוכל להתאים את שיטת הניתוח העדיפה לצורך הגעה למראה הרצוי .
יש לזכור שמדובר בניתוח בריקמה ביולוגית ולא חיתוך של נייר או עץ ועל כן התוצאות תלויות גם בטיב הריקמה ובעיקר בטיב ההחלמה וצורת הצלקת שהגוף מייצר. על כן אין לצפות לתוצאה מתימטית של סימטריה מושלמת וחשוב להבהיר זאת למטופלת בטרם הניתוח.
נסיוני בלביופלסטיקות כולל ניתוחים רבים , שבוצעו בשנים האחרונות . הניתוחים מבוצעים בשיטות שונות ( כמפורט למעלה ) וההחלטה על אופן הניתוח נעשית בשיתוף המטופלת לפי מבנה השפתיים ולפי התוצאה הסופית שהיא מעוניינת בה. בחלק מהמקרים מבוצע טפול גם לשפתיים הגדולות , לרוב בהזרקת שומן או חומרי מילוי למראה צעיר יותר.
הניתוח נעשה לרוב בהרדמה כללית אך ניתן גם בהרדמה מקומית כאשר המטופלת לא מעוניינת או לא יכולה לעבור הרדמה כללית . משך הניתוח כשעה – שעה וחצי ושחרור הביתה הוא כשעתיים – שלוש לאחר הניתוח.
לאחר הניתוח צפויים כאבים באזור אשר מגיבים לקרור מקומי ומשככי כאבים . הכאבים מתמתנים תוך מספר ימים וההחלמה נמשכת עד 6 שבועות.
בתקופת ההחלמה יש להימנע מפעילות ספורטיבית, יחסי מין ולבוש צמוד או לוחץ .