מה הם אשכים טמירים?
המצב בו תינוק זכר נולד כאשר אשך אחד או שניים לא ירדו למקומם הטבעי בתוך שק האשכים נקרא אשכים טמירים (כלומר: אשכים חבויים או נסתרים, ובלועזית: קריפטורכידיזם). זהו מום אורולגי מולד ונפוץ ביותר, ומופיע בקרב כשליש מהפגים ואצל אחוז אחד עד שניים מכל היילודים.
כיצד נוצרת תופעה זו?
בעוד העובר גדל ברחם אמו, נוצרים האשכים בתוך בטנו ויורדים אל שק האשכים זמן קצר לפני הלידה, בדרך כלל בחודש האחרון להריון, החל משבוע 36. אולם במקרים מסוימים, התהליך הזה לא מתרחש באופן תקין, מה שגורם לכך שהתינוק נולד כאשר אשך אחד או שניהם נשארו בתוך בטנו או נעצרו באזור המפשעה. מרבית המקרים של אשכים טמירים קורים בתינוקות שנולדו טרם זמנם.
אצל כמחצית מהתינוקות הללו יורדים האשכים הטמירים בעצמם לשק האשכים עד גיל חצי שנה. במידה והדבר לא קורה, חשוב מאוד לקחת את התינוק לבדיקה ולקבל טיפול. האשכים, כידוע, יוצרים ומאחסנים את הזרע, ואם אינם יורדים לשק האשכים הם עלולים להינזק. דבר זה עלול להשפיע על פוריותם של הילדים האלה בהמשך חייהם ואף במקרים נדירים לסרטן האשכים בגיל המאוחר.
כיצד מאבחנים טמירות אשכים?
בדרך כלל הרופאים מזהים טמירות אשכים במהלך הבדיקה הגופנית שהם מבצעים בתינוק הנולד בעת לידתו או זמן קצר לאחריה. בבדיקה הזו ניתן למצוא ולמשש את האשכים הטמירים. אצל מקצת מהבנים, האשכים אינם נמצאים במקום בו עליהם להיות או במקום בו ניתן למשש אותם באמצעות האצבעות, ולכן אפשר לטעות ולחשוב שהם אינם קיימים בכלל. בחלק מהמקרים האלה, האשכים עשויים להיות בתוך בטן התינוק.
לחלק מהבנים יש מה שנקרא אשכים ניידים. זהו מצב נורמלי בו נראה שהאשכים נמצאים מחוץ לשק האשכים מדי פעם, מה שמעלה את החשש לקיומם של אשכים טמירים. האשכים נמצאים בדרך כלל בשק האשכים, אולם לעתים באופן זמני הם נסוגים למעלה אל תוך המפשעה. אשך נייד שכזה אינו זקוק לטיפול מאחר וזהו מצב נורמלי ותקין. אך יש צורך בבדיקה של רופא ילדים על מנת לאבחן מצב זה ולוודא שאין מדובר באשך טמיר.
כיצד מטפלים באשכים טמירים?
כאשר אשך טמיר אינו יורד מעצמו אל תוך שק האשכים עד שהתינוק בן חצי שנה, עליו להיבדק על ידי רופא ילדים ולקבל טיפול אם מתברר שמדובר באשך טמיר. בדרך כלל במקרה כזה יש לבצע ניתוח על מנת למקם ולעגן את האשכים במקומם הטבעי בתוך שק האשכים.
הטיפול הניתוחי חיוני מכמה וכמה סיבות:
1. מיקומם של האשכים הטמירים בתוך חלל הבטן חושף אותם לחום גבוה מהרגיל (על האשכים להימצא בחום נמוך מחום הגוף התקין על מנת לייצר זרע). החום הגבוה עלול להזיק להתפתחותם של האשכים וליכולתם לייצר זרע בעתיד, מה שעלול להוביל לאי-פוריות.
2. תפקידו של האשך ביצור הורמון הטסטוסטרון יכול להינזק.
3. קיומו של אשך טמיר טומן בחובו סיכון יתר של פי חמישה ללקות בסרטן האשכים יותר מאשר במצב של אשכים שירדו למקומם בשק האשכים.
4. שק אשכים לא סימטרי או ריק יכול לגרום לדאגה ולמבוכה לילד.
כיצד מתבצע ניתוח של אשך טמיר?
הניתוח לטיפול באשר טמיר נקרא אורכיאופקסי. כאשר האשך כלוא במפשעה מבצעים חתך קטן במפשעה משחררים את האשך מהמבנים שמונעים ממנו לרדת שומרים היטב שחבל הזרע האשך וכלי הדם של האשך לא יפגעו ומקבעים את האשך בשק האשכים.
כאשר לא ניתן למשש את האשך במפשעה, מכניסים סיב אופטי קטן דרך הטבור לחלל הבטן (לפרוסקופיה) ומאתרים את מיקומו המדויק של האשך הטמיר. לאחר איתורו של האשך מבצעים הליך לקיבועו בשק האשכים בגישה לפרוסקופית דרך הבטן. לרוב מדובר בניתוח אחד אולם אם האשך נמצא במקום גבוה בחלל הבטן יש לבצע ניתוח בשני שלבים כאשר השלב הנוסף לאחר כחצי שנה. לפעמים במהלך הסריקה הלפרוסקופית של הבטן מוצאים רק רקמה של אשך מנוון וכורתים אותה.
בדרך כלל מבוצע הניתוח לטיפול באשך טמיר במסגרת אשפוז יום, ורוב הילדים מחלימים מהניתוח תוך שבוע. לעתים קרובות ילדים עם אשכים טמירים המעוגנים במפשעה מפתחים גם בקע מפשעתי inguinal hernia. ברוב המקרים במהלך הניתוח הנ”ל מטפלים גם בתיקון הבקע המפשעתי במידה ויש כזה.
לאחר סיום הניתוח מועבר הילד לחדר התאוששות ולאחר מכן למחלקה לאשפוז יום להמשך מעקב. בדרך כלל הילד משוחרר לביתו לאחר מספר שעות, אחרי ששתה ואכל. ניתן לתת לילד אקמול או נורופן על מנת להקל על הכאב שלאחר הניתוח.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית.
שיטת הניתוח נקבעת בהתאם למיקום האשר הטמיר: באמצעות לפרוסקופ (הניתוח אורך כשעה) או בניתוח פתוח (כשעה).
סיכונים וסיבוכים אפשריים של הניתוח:
ניתוח לקיבוע אשך טמיר הוא בטוח ביותר ונדיר שישנם סיבוכים. שיעור ההצלחה של הניתוח לטיפול באשך טמיר עומד על 75%-97% תלוי בגובה האשך
לסיכום:
ילדים עם אשך טמיר אחד יהיו בעלי פוריות תקינה ותפקוד אשכים נורמלי כמבוגרים, לעומת זאת, אלו עם שני אשכים טמירים צפויים יותר לפגיעה בפוריותם.
בנים שאובחנו עם אשכים טמירים חייבים להיות במעקב סדיר אצל רופא אורולוג על מנת לוודא שאינם מפתחים בעיות שונות.
כל הבנים – גם אלו שהאשכים שלהם ירדו באופן תקין לשק האשכים – צריכים ללמוד לבצע בדיקת אשכים עצמית בהגיעם לגיל העשרה, כדי לאתר גושים או גבשושיות שעלולים להיות סימנים מוקדמים לבעיות רפואיות.