תקציר העובדות
- התובעת הינה מרפאה המעניקה טיפולים אסתטיים, הגישה תביעה נגד חברתה של המטופלת שעניינה ביקורת שפרסמה החברה (להלן: “הכותבת“) בדף הפייסבוק של המרפאה, אשר לפי טענת המרפאה עולה בגדר לשון הרע.
- המטופלת לא היתה שבעת רצון מתוצאת הטיפול ומהשירות שניתן לה, לא הסתפקה בהטבת שירות אלא דרשה החזר כספי. משהדבר נדחה על ידי המרפאה, נרשם מטעמה בדף הפייסבוק של המרפאה כדלקמן:
- “לא להיכנס!! מרגע ששילמת… שוכחים אותך. יחסי אנוש אפס. חוסר סבלנות!”
- שהתברר שכותבת הביקורת לא רכשה כל שירות מן החברה ולא היתה הלקוחה הישירה, טענה המרפאה כי הביקורת היא בבחינת הוצאת דיבה, נועדה על מנת להשפיל ולבזות את החברה בעיני קוראי הפרסום, על מנת לפגוע בשמה הטוב ולחבל בעסקיה ודרשה מהכותבת להסיר מיידית את הפרסום ולפצותה. משהכותבת התעלמה מדרישת המרפאה, הגישה המרפאה תביעת לשון הרע במסגרתה טענה לפיצוי ללא הוכחת נזק.
טענות הכותבת (הנתבעת)
- החברה בחרה מיוזמתה להעניק לגולשי דף הפייסבוק שלה לרשום ביקורות, וכך היא פעלה. הכותבת הפנתה לביקורות שליליות נוספות שנכתבו על ידי לקוחות החברה
- לדעתה, הביקורת כללה את דעתה הסובייקטיבית כלפי החברה, מתוך ניסיונה שלה, כי היא פעלה בתום לב וכי יש לפרסום “עניין ציבורי” וחשוב שגם לרוחות אחרים ידעו ובכלל, בתי עסק המציעים את מרכולתם לציבור הצרכנים חושפים עצמם לביקורת, גם שלילית, ולעיתים אף קשה, מצדו של ציבור הצרכנים. לציבור זה, המשקיע את מיטב כספו ברכישת מוצר או שירות, נתונה זכות מלאה להביע את דעתו על המוצר או השירות שרכש.
בית המשפט פסק כדלקמן:
- מדובר בשתי זכויות מתנגשות: הזכות לשם טוב מול הזכות לחופש הביטוי תוך ריבוי דעות וחופש להשמיען ובהתייחס למקום הפרסום (רשתות חברתיות).
- לעניין עצם הגדרת פרסום כלשון הרע, עליו לכלול מרכיב של ביזוי או לעג, לפגוע באדם או במשרתו או להשפילו.
- בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי בייחודיות של רשת האינטרנט קיימת אפשרות שפרסום מסוים משקלו יהיה מועט בשים לב לכך שהוא פורסם במסגרת ריבוי תגובות, באופן שהפרסום הספציפי “נבלע בהמון” וכן את הנגישות של הנפגע עצמו ושל מכריו לאותם דפי אינטרנט הכוללים את הפרסום ולא מן הנמנע, שבמקרים מסוימים הפרסום שככל שהיה מופץ באופן אחר, היה זוכה להתייחסות מחמירה, משהופץ במסגרת רשת האינטרנט ייחשב זוטי דברים. “יש לזכור כי כשם שלא כל קריאת גנאי ברחובה של עיר מקימה עילת תביעה, כך אף לא כל פרסום מגנה או מגונה באינטרנט מהווה עילת תביעה”.
- בפסק דין סרנה נ. נתניהו, חזר ביהמ”ש העליון על דעתו שגם פרסומים במרחב הווירטואלי כפופים לחוק, אולם יש להתאימם לעידן המודרני, לטיב הפרסום ולזירת הפרסום.
- במקרה הנוכחי מדובר בפרסום בתוך המרחב הוירטואלי אולם באופן ספציפי מדובר בביקורת בתוך פלטפורמה שהחברה עצמה הציבה בדף הפייסבוק שלה במטרה לקבל ביקורות מאת לקוחותיה והבאת חוות דעת צרכנית נחשבת “עניין ציבורי”.
- “אמירות בעלות ייסוד סובייקטיבי, המתארות עמדה אישית בנוגע למצב דברים מסוים, יחשבו להבעת דעה” וכן כי “הזכות” למתוח ביקורת או להביע מילות שבח ביחס לבית עסק, שמורה לכל מי שאוחז במידע ו/או התנסות המבססים דעה ביחס לבית העסק..
- אדם סביר שקורא את הביקורת מבין כי מדובר בחוויית שירות כפי שהיא נתפסת אצל כותב הביקורת. הביקורת היא כללית, אינה יורדת לפרטים וכוללת קביעות שהן במובהק כאלה שמבטאות חוויה סובייקטיבית של הלקוח. הביקורת נכללה בפלטפורמה ייעודית, שכל מטרתה לאפשר לגולשים להתבטא ביחס לעסק, ובמסגרת זו יש לאפשר מרחב ביטוי נדיב במיוחד. ניסוח הביקורת והמילים שבהן נעשה שימוש, אינו כולל התבטאויות חריפות במיוחד, לא קללות ולא גידופים.
- לסיכום פסק בית המשפט כי מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית – תביעת המרפאה נדחתה.
תובנות
- שיימינג הינו חלק מהשיח הצרכני אך לעיתים, נעשה במרחב הציבורי ובמיוחד ברשתות החברתיות שיח פוגעני אשר לא אחת מונעים מ “נקמה” ונועדו לפגוע ברופא/מרפאה.
- יש משמעות למלל ולמקום בו פורסם ולא כל חוסר פרגון או הבעת דעה אישית עולה כדי לשון הרע ומזכה את התובע בפיצוי.
כשביקורת שלילית כבר מתפרסמת באופן פומבי ולא רק כפוסט פרטי – קשה להסירה ולכן דרך הטיפול המומלצת הינה: “אפקט המניעה” קרי, לפנות מראש ובכתב למטופלים/לקוחות בדרישה שלא יפרסמו מידע שקרי וכי הם נושאים באחריות על הפרסומים.
פסק הדין ניתן בדצמבר 2022 בבית משפט השלום בבאר שבע.
*האמור לעיל הינו מידע כללי וחלקי בלבד המיועד כשירות לציבור הקהילה הרפואית בישראל והוא איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המסתמך על מאמר זה בלבד הינו על אחריותו הבלעדית של המסתמך.
** המאמר נכתב בלשון זכר בטעמי נוחות בלבד אך מיועד לשני המינים.
*** המאמר עשוי להיחשב כפרסומת מבחינת כללי האתיקה החלים על עורכי הדין בישראל.
===
עורכת-דין שירלי גינזבורג (LL.B, LL.M) – שירותים משפטיים מדיקולגליים לקהילה הרפואית בישראל. משפט רפואי, הסכמים בין גורמים רפואיים, ייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואית, ניהול סיכונים, הגנת הפרטיות וסייבר.
– עורכת דין, בוגרת תואר ראשון ותואר שני במשפטים ובעלת משרד עצמאי המעניק שירותים משפטיים-מדיקולגליים לקהילה הרפואית בישראל.
– בוגרת מסלול ניהול סיכונים ברפואה מטעם אוניברסיטת תל-אבי ובעלת כל רישיונות הביטוח ממשרד האוצר
– יועצת משפטית למוסדות רפואיים, בתי חולים, מעבדות, חברות ציוד רפואי, מרפאות ורופאים פרטיים בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים, ייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואי הגנת הפרטיות וסייבר.
– מנחה סדנאות משפטיות לרופאים, מרצה בפורומים רפואיים וביטוחיים.
0544-552213, 03-5714001, Medisafe@zahav.net.il , ShirLaw.co.il
פייסבוק: עורכת-דין שירלי גינזבורג
משרד: בית הרופאים – הברזל 11 A רמת החייל תל – אביב
** המידע המשפטי המוגש לעיל נכתב ונערך ע”י עו”ד שירלי גינזבורג במסגרת הרצאה משפטית לרופאים והוא מהווה מידע כללי וחלקי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי פרטני והמסתמך על מאמר זה בלבד ללא ייעוץ אישי עושה זאת על אחריותו הבלעדית.